משפט למעלה

שלום וברכה,

שכר עבירה - עבירה, ושכר מצווה - מצווה.

גם צדיק שיש לו 90 אחוז מצוות, ו-10 אחוז עבירות, ייענש על עבירותיו המעטות לפני שיכנס לגן-עדן.

עם זאת, אמרו חז"ל שאין הקב"ה מדקדק עם הבריות מעבר לכוחם והבנתם, הנה המקור לדבריהם - (שמות רבה לד, א): "אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ואינו מבקש אלא לפי כוחן". פירוש הדבר שהקב"ה מעניש במידתיות, לפי היכולת האמתית של כל אחד מאתנו.

 ה' אינו שופט אותך יותר מהיכולת שלך, ולא מצפה ממך להיות ברגע זה גדול הדור. העיקר שאתה מתקדם ואתה בעלייה, ועל זה צריכה להיות שמחתך.

כמו כן, מידת הרחמים של הקב"ה נתנה לנו את האפשרות לעשות תשובה - והתשובה מבטיחה כפרה על העוונות, כדי שלא נענש עליהם בעולם הבא.

חשוב תמיד לזכור שאלוקים אינו כועס או מעניש כדי לנקום. כל מעשיו של אלוקים נועדו לטובה. כאשר אלוקים מצווה אותנו בתורה הקדושה להתרחק ממעשים רעים ולקיים מצוות - הרי זה לטובתנו הרוחנית, כי החטאים פוגמים בנפשנו. למה הדבר דומה? לאב שיאמר לנו לא לזרוק אבנים על חתולים, ויעניש אותו לא כדי לנקום חלילה אלא כדי לעקור ממנו מידה רעה בנפש. 

התורה הקדושה היא ספר הוראות היצרן שמלמד אותנו את החוקים הרוחניים שבבריאה. כשם שאדם מכניס את ידו לאש, ויכווה, כך אדם שעוסק בעריות יכווה מזה. אלוקים מנסה למנוע אותנו מלהזיק לעצמנו ונשמתנו.

אפילו הייסורים נועדו לטובתנו: כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה. ראה במאמרי "מדוע אלוקים ברא את הגיהנום?"

https://www.hidabroot.org/article/211728

https://www.hidabroot.org/question/224154

כל מרדף אחרי הנאות זמניות ואנוכיות מזיק לנפש, ומוסיף לאדם ייסורים שהתורה רוצה למנוע. כך לדוגמה - בזוגיות טובה על פי התורה הקדושה זוכה האדם להנאה אמיתית וחיבור אמיתי עם אשתו, אך בפריצות האדם מגיע למיאוס בחיי הנישואין ולגירושין. כך שהבורא יתברך אינו בא "סתם כך" כדי לאסור עלינו איסורים, אלא כדי להדריכנו לחיים טובים ומאושרים יותר גם בעולם הזה, וגם לחיי הנצח של העולם הבא.

בברכה,

דניאל בלס