האם יש איסור נקימה בגויים?

  • כ"ה אדר א' התשע"ד
אא

שאלה

האם המצווה לא לנטור ולא לנקום מתייחסת רק ליהודי או אל אדם באשר הוא אדם וכן אויבינו?

תשובה

שלום

הלאו של נקימה ונטירה לא נאמר אלא בין יהודים וככתוב לא תקום ולא תטור את בני עמך, כי בטבע האדם טבוע תאוות הנקימה והנטירה, והתורה הרחיקה את האדם ומנעה אותו מלנקום נקמה מאיש יהודי מבני עמו אולם באחרים התירה התורה להתנהג כפי טבע האדם, אולם כמובן שהנקימה המותרת לגוי היא בדומה לנקימה האסורה ביהודי, והנקימה האסורה היא שאם הוא לא רצה להשאיל כלי מסויים גם אני לא אשאיל לו, ודבר זה מותר מעיקר הדין אצל גוי. וכך כתב בספר הקדמון בינה לעיתים (חלק א - דרוש ב לימי חנוכה):

"התועלת השני הוא, למה שיהיה להם מהשמחה בראות נקמת האויבים, כי זה אחד מהדברים היותר נכספים אצל האדם, ועם היות הוזהרנו להתרחק ממדת הנקמה אזהרה יתרה, זה הוא לאנשי בריתנו כאמרו לא תקום ולא תטור את בני עמך וגו` (ויקרא יט יח), אבל לאויבים הצרים לא נאסרה תקות וחמדת הנקמה מהם, כאמרו יודע בגוים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך (תהלים עט י). והגיע מחשק הנקמה להניע את יהושע ע"ה שישדד ויבטל המרוץ הטבעי בעבור הנקמה, שאמר שמש בגבעון דום וגו` (יהושע י יב). והעיד הכתוב - וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו וגו"`.

ובספר כלי יקר (ויקרא יט יח) סייג את הדברים כך: "לא תקום ולא תטור את בני עמך. לא אמר `עמיתך` לפי שהנקימה והנטירה תכונה רעה בגוף האדם ואין מן הראוי לבקש נקמה על שום אדם שהוא מבני עמך אם טוב ואם רע, לפי שמסתמא הנקמה היא על מה שעשה לך בגופך או בממונך והדברים ההם אינן ספונין וחשובים כל כך שיהיו ראויין לנקם עליהם: אמנם מותר לעשות נקמה בגוים כי המה מסתמא רוצים להעבירך מעל מצות ה` ולהדיחך מעל ה` אלהיך וזה דבר חשוב וספון וראוי לבקש נקמה על זה, כי היא נקראת נקמת ה`, לכך נאמר כאן את בני עמך למעט הגוים שאינן מבני עמך שנאמר (תהלים קמט ז) לעשות נקמה בגוים כי נקמת ה` היא".

ולפי דבריו הנקימה גם לגוי אינו ראוי אלא אם כן הוא נקמת ישראל כללית בגוי החפץ להזיק לו בשמירת התורה. וכן יוצא מטעמו של החינוך למצוה זאת שגם הנקמה כלפי גוי אין בו טעם, וזה לשונו: "משרשי המצוה, שידע האדם ויתן אל לבו כי כל אשר יקרהו מטוב עד רע, הוא סיבה שתבוא עליו מאת השם ברוך הוא, ומיד האדם מיד איש אחיו לא יהיה דבר בלתי רצון השם ברוך הוא, על כן כשיצערהו או יכאיבהו אדם ידע בנפשו כי עוונותיו גרמו והשם יתברך גזר עליו בכך, ולא ישית מחשבותיו לנקום ממנו כי הוא אינו סיבת רעתו, כי העוון הוא המסבב, וכמו שאמר דוד עליו השלום [שמואל ב` ט"ז, י"א] הניחו לו ויקלל כי אמר לו השם יתברך, תלה הענין בחטאו ולא בשמעי בן גרא".

בהצלחה – מנשה ישראל


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה