אמונה
המון שאלות על הבריאה הנפלאה של בורא עולם
- י"ד אייר התשע"ט
שאלה
שלום... יש לי שאלות.... אין וויכוח שיש בורא לעולם הזה, ואין לי ספק שתורתנו היא תורת חיים. יש לי שאלות שמנסות להבין, אולי, את בורא עולם...? בכלל למה ברא עולם? מה היה לפני שברא עולם? כשברא את העולם זה היה "נברא ומה שיהיה יהיה? כשברא את העולם וביום ה7 שבת וינפש.... כבר "הייתה התורה מוכנה" כי כבר אז החליט שבת מנוחה. זאת אומרת שהתוכנית/הדרך הייתה ברורה... הרי בגן עדן לא צריך לשבות מכל מלאכה....ואז ברא את האדם... לבד... נשמה הגיעה לעולם, לתקן? מה לתקן? להתלכלך ואז לתקן? ואז ברא אישה ויש פסוק... יקרא שמה אישה כי מין האיש היא .... אבל לפני כן לא מוזכרת המילה איש... אלא רק אדם. הם חטאו... זה היה צפויי...העלילה נכתבה בשביל שיחטאו, ככה נדמה לי, העולם ממשיך.... חטאים...שושלת הדורות... אברהם אבינו, הבנאדם הראשון שמהרהר בבריאה בבורא עולם ברוחניות , ה' מנסה אותו בנסיונות קשים מאד, ואז את יצחק ואת יעקב גם כן...... דורות.... ואז משה רבנו גם הוא עובר נסיונות קשים... ורק אז מקבלים את התורה? למה רק אז? למה לא אברהם ? למה בכלל לבחור "עם נבחר" למה לא כל האנושות קיבלה תורה, הוראות יצרן, למה ליצור קנאה תחרות שנאה פילוג, הרי כולנו באנושות הבנים של בורא עולם? חלילה אין לי כוונה לאמר על ה' שרצונו חלילה ... אבל אם הורה אומר לילד שלו "אתה הנבחר" אם הורה רוצה מראש "שקט ושלווה" ינהיג את ביתו בצורה שיוויונית...? הרי אם לא ,זה רק מסבך את העלילה. לפעמים נדמה שכל האלפיי שנים האלו עוברים כהרף עין, שעולמנו כאן, הוא "תיקון בערפל" לא הכל ברור מסביבך העבר העתיד וההווה, אבל יש תורה, והיא תורת חיים.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
מלכתחילה נועדה הבריאה כדי לעמוד בנסיונות, לכן האדם הראשון חש בודד, והיה צריך להתמודד עם נסיון עץ הדעת, וחוה נאלצה להתמודד מול הנחש. כל אלה היו נסיונות, שאם היו עומדים בהם בהצלחה, היו עולים מגן-עדן תחתון אל גן-עדן עליון.
קין נולד עוד קודם החטא, כך שאם האדם הראשון לא היה חוטא - עדיין היתה אנושות והיו מקבלים תורה, אך בדרגה גבוהה יותר של לימוד ונסיונות מסוג אחר. חשוב שתקרא במאמר "מדוע לא מספיק להאמין בלב?" המבאר תכלית זו:
https://www.hidabroot.org/article/237113
האנושות לא קיבלה את התורה מפני שלא רצתה בה. ה' המתין אלפי שנים עד שיהיה עם בעולם שראוי לקבל את תורתו. ראה "האם זו אפליה שהגויים לא זכו לקבל תורה?":
https://www.hidabroot.org/article/226414
לעצם שאלתך,
"לחם בושה" - הוא מושג שמתאר את השגת השכר של העולם הבא במאמץ ולא בחסד. והרעיון שמאחוריו הוא שהנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הניסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקרבת האלוקים. הרעיון הוא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים.
יהיה מי שישאל בטעות: "אז למה אלוקים לא ברא את הנשמה ללא בושה?", אך צריך להבין כי אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמתי הוא בעצם הקרבה לה', בכדי להשיג מטרה נכבדה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא באמצעות שקר ודמיון. ה' אמת, ולכן הנשמה צריכה להיות אמתית כדי להידמות לו ולהתקרב אליו באמת.
אב שאוהב את ילדיו, רוצה שילדיו יתבגרו ויהיו לאנשים עצמאים, ישרים וצדיקים בזכות עצמם.
כך להבדיל, הקב"ה רוצה שהנשמות שברא יזכו להגיע למידת הגבורה בכוחות עצמן, וכך יזכו לקירבתו בזכות ולא בחסד-חינם.
ה"משחק" נועד לייצר גיבורים. גיבורים לא "בכאילו", אלא גיבורים באמת.
מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת.
צריך להבין כשם שרוע נובע מחיסרון, כך טוב נובע משלמות.
הקב"ה הוא מושלם, אינסופי, ועל כן הקב"ה הוא טוב מושלם. רצון הטוב היא להטיב, להשפיע. זה טבעו של מי שיש לו הכל - להשפיע לאחרים מטובו האדיר והגדול.
חכמים רבים המשילו זאת לשמש המאירה, אשר אורה מגיע עד לארץ, אלא שהנבראים זוכים להנות מאותה בהתאם לדרגתם (החפרפרת לא תהנה מאור השמש כמו האדם). כך להבדיל, הטוב האלוקי ברא את הנבראים ומטיב להם בדרגות שונות לפי יכולתן, כאשר האדם נמצא בראש הפירמידה - כי הוא קיבל בחירה חופשית, על כן ניתן להטיב לו יותר מכל בריאה אחרת.
הקב"ה ברא את בני האדם כדי להטיב להם, ובמטרה שיהיו דומים לו וקרובים אליו בעולם הבא. כך נאמר בתורה: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו" (בראשית א', כז). האדם הוא נזר הבריאה. ומבחינה זו אנו דומים לבנים ובנות של הקב"ה: "כי בנים אתם לה' אלוקיכם".
ההטבה הגדולה ביותר שיש היא הרוממות הרוחנית, הגבורה שאותה משיגים באמצעות הנסיונות ומלחמת היצר בעולם הזה, בדומה לספורטאי שמשיג מדליה רק לאחר ניצחון בתחרות קשה. כך הנסיונות והבחירות שלנו בעולם הזה נועדו לרומם אותנו, ולהביאנו לדרגה רוחנית גבוהה, שבה נהיה דומים לבורא עולם בזכות הבחירות שלנו והמעשים שלנו.
המטרה של החיים היא לקיים את רצונו של בורא עולם, על ידי תיקון המידות והתגברות על התאוות שלנו, בכך נגדיל את הנשמה שלנו עוד ועוד, ונקרב אותה למקור יוצרה. בעולם הבא, תהיה הנשמה קרובה לקב"ה בגן-עדן לפי קדושת ורמת המעשים שלנו בעולם הזה. התורה היא ספר הוראות היצרן המדריך אותנו כיצד להשיג את ההטבה הגדולה הזו, וכיצד לקיים את רצונו של בורא עולם.
שאלתך יכולה להקרא גם "שאלת השאלות", ולכן פשוט הדבר, שהתשובה לה מורכבת, ולא תובן במבט ראשון. אנסה לתאר זאת בשלבים:
1. רוע כידוע נובע תמיד מחיסרון (אנוכיות, צורך עצמי), לכן הרוע מטבעו לוקח מהאחר.
2. הטוב נובע משלמות, לכן הטוב תמיד נותן.
3. מי שהוא אינסופי ומושלם, אין אצלו רוע ואין אצלו חסרונות. מכיוון שהוא מושלם הוא מוכרח להיות טוב ומטיב.
4. לכן הקב"ה ברא את העולם, את בעלי החיים, ולהבדיל מהם את המלאכים, כדי לתת להם מטובו הנצחי.
5. אך הטוב האמיתי של הקב"ה הוא הקירבה אליו. כי הוא יתברך מקור הטוב. הוא האינסוף הנצחי.
6. כדי להתקרב לבורא - צריך להידמות אליו. מי שדומה לו ביותר - קרוב אליו ביותר. רק מי שקרוב לקב"ה יוכל להנות משפע אמיתי ונצחי.
7. הידמות זו לבורא עולם - לא יכולה להיות מבוססת על שקר או דמיון, כי אלוקים הוא אמת, והקירבה אליו נובעת מההידמות האמיתית אליו יתברך. לכן זיוף ואשליה לא יוכלו לחבר בין הנברא לאלוקים.
8. לכן הקב"ה ברא יצור מיוחד במינו שנקרא אדם. האדם לבדו קיבל נשמה אלוקית שהיא הדומה ביותר לקב"ה, וכך ניתנה לו היכולת ליצור ולהחריב מכוחו של אלוקים. אפילו למלאכים אין היכולת להידמות לאלוקים כמו האדם. אמרו על כך חז"ל בגמרא, שאלוקים ממלא כל העולם כולו כפי שהנשמה ממלאת כל הגוף כולו.
9. כל היצורים בעולם מקבלים את טובו של אלוקים ללא בחירה, ואפילו המלאכים הגבוהים ביותר. לכן הקירבה שלהם לאלוקים מוגבלת, כי הם אינם דומים אליו. על האדם הוטלה המשימה הגדולה ביותר - להידמות לקב"ה בכח הבחירה העצמית שלו, הנובעת ישירות מאלוקים. האדם חייב לבחור בכוחות עצמו ב-אמת, כדי להידמות לאלוקים ולזכות לקירבתו הנצחית.
10. לכן הוצב האדם בעולם של חושך ושל נסיונות, ניתן לו יצר טוב ויצר רע, רצון אלוקי למשמעות רוחנית, ומשיכה נפשית לחומר. באמצעות התורה לומד האדם לשלב בין הרוח לבין החומר, ולהידמות לאלוקים. ההידמות הגבוהה ביותר לאלוקים היא להטיב כמוהו ללא בקשת תמורה. כפי שאלוקים אינו מקבל דבר מן האדם, כך ההידמות הגדולה ביותר אליו תהיה בהקרבה וקיום מצוות "לשמה", שלא על מנת לקבל שכר. זוהי הדרגה הגבוהה ביותר של הקירבה לקב"ה, וזהו גם הכח הגדול ביותר שקיים בנשמה שניתנה לאדם, זהו כח האהבה.
משמעות החיים של האדם היא האהבה. וכך גילה ה' בתורתו הקדושה (דברים פרק ו, ה): "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" (אפילו נוטל את ממונך, אפילו נוטל את נפשך - אהוב אותו בכל לבך. זוהי משמעות חייך על פני האדמה).
המטרה האלוקית היתה להתגלות לאדם, כדי לתת לו הוראות יצרן מהו הטוב ומהו הרע, למען ישיג האדם השלם את תכלית חייו ויזכה לעולם הבא. מטרת הבריאה היתה להעמיד עם שיקיים את רצון השם ויזכה לטוב האמיתי. אך רוב הגויים בעולם לא ביקשו את אלוקים ולא רצו להקריב בעבורו. ה' בחר בעם ישראל בגלל שעם ישראל רצה בו, ובזכות אבותיו.
המטרה העיקרית של ה' היתה להעמיד את האדם השלם שמקיים את תורתו, ולכן עם ישראל הוא העם הנבחר, שכל דורש אלוקים יוכל להצטרף אליו. וכך נאמר בתורה: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות פרק יט, ו). ישראל היא הממלכה האלוקית, והנביאים ניבאו שכאשר תגיע הגאולה השלמה, כל הגויים בעולם יכירו באמת ויחיו בשלום עולמי. אהבה אלוקית ואחדות, זוהי משמעות החיים.
המלצתי שתחפש בגוגל את החוברת "שיחה גורלית" ותהנה מהסבר מורחב בנושא עדין זה (לקריאת החוברת חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית".).
ראה עוד בנושאים קרובים:
אם הכל לטובה - אז למה צריך להתפלל?
https://www.hidabroot.org/he/article/3024
אם אבא אוהב - אז למה כואב?
https://www.hidabroot.org/he/article/125233
מלך אבא או חבר - כיצד להביט על אלוקים?
https://www.hidabroot.org/he/article/95502
אבא גדול ואבא קטן:
https://www.hidabroot.org/he/article/99775
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il