אגואיסט

שלום וברכה,

1. אף אדם לא יכול לפעול או להפעיל שום כוח שבעולם ללא החלטה של בורא עולם. כי רק בורא עולם שולט בכל הכוחות בעולם, ולא שד ולא מלאך ולא מכשף.

יתירה מזו, אדם שמקלל את חברו הצדיק - הקללה תשוב עליו בראשו.

מי לנו דוגמה גדולה יותר מבלעם הרשע שניסה לקלל את ישראל, ואפילו היה יודע את הרגע שבו שולטת מידת הדין של הקב"ה בעולם, ואף על פי כן לא הצליח בפעולתו דבר, ועוד יצא מברך. כי הקב"ה מחליט הכול.

חשוב לדעת שאפילו הייסורים הקטנים ביותר באים לאדם בחשבון מדוקדק משמים. אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף טז, ב): "עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"
אמר רבי עקיבא: "יסורין בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן: שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי [רופא] פלוני, ועל ידי סם פלוני!" (עבודה זרה דף נה, א). התורה מכנה את הייסורים "חלאים רעים ונאמנים" (דברים כח, נט), ומסבירים חז"ל שהם רעים בשליחותן, שמייסרים את הגוף, אך גם נאמנים בשבועתן, שהם ניתנים במידה מדויקת ולא יותר ממה שנגזר משמים.

כמו כן אמרו חז"ל, שמשמים מגלגלים חובה על ידי חייב, וזכות על ידי זכאי. כך לדוגמה, אדם שרוצה להזיק את חבירו - ה' יכול למנוע ממנו את ההיזק הזה, או לכוון את ההיזק כדי שיפגע באדם שני שהיה ראוי לנזק זה בדיוק. צדיקים שעמדו לפני קיסר רומאי שבא להורגם, אמרו לו: "אנו נתחייבנו כליה למקום, ואם אין אתה הורגנו - הרבה הורגים יש לו למקום (לקב"ה), והרבה דובים ואריות יש לו למקום בעולמו שפוגעין בנו והורגין אותנו. אלא לא מסרנו הקב"ה בידך אלא שעתיד ליפרע דמינו מידך" (תענית יח, ב) - כלומר, אם ה' בוחר שאדם כלשהו ימות, אז אדם זה ימות בכל מקרה, בין אם על ידי חבירו שבחר לרוצחו, או בין אם על ידי תאונה או מחלה וכו', ולאחר מכן ה' נפרע ממי שפשע.
כל אדם מקבל בדיוק את המגיע לו עד קוצה של שערה דקה: "אין אדם נוגע במוכן לחבירו... אפילו כמלוא נימא" (יומא לח, ב) 

מי שבוטח בקב"ה בכל לבו וסומך עליו, לא יפעל עליו שום כוח כלל, ולא יוכל להזיקו אדם.

חוץ מזה שרוב "בעלי הכוחות" הם נוכלים ובדאים, ומפרסמים רק את "סיפורי ההצלחה" שלהם, ומסתירים אינספור סיפורי כישלון, וכך יוצרים לעצמם פרסום ורושם על לא-כלום.

 ב. האדם נולד אגואיסט, אך בהחלט מסוגל להתגבר על כך. אמרו חז"ל שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה, כאשר המטרה הסופית היא לעבוד את הקב"ה לשם שמים, ולא עבור שכר.

הצדיק רוצה שהמפעל שלו יצליח בעולם - לא בשביל עצמו וכבודו האישי - אלא כדי להרבות קידוש השם בעולם, ולכן גדולי ישראל כמו החפץ חיים פרסמו את ספריהם בעילום שם, כי מטרתם היתה הצלת נפשות ולא כבוד. ראי לדוגמה את צוואתו המפורסמת של מרן הרב שטיינמן זצוק"ל:

https://www.hidabroot.org/article/228879

והיו מגדולי ישראל שאמרו שכל מה שהם רוצים בעולם הבא הוא חדר עם מסכת גמרא ללמוד בה, מרוב שלא עניין אותם כבוד בעולם, וכל רצונם היה לעשות רצון השם. 

בברכה,

דניאל בלס