אם הגוף חטא למה הנשמה סובלת?

שלום

תשובה לשאלה שלך תמצא בקטע הבא, שהוא מאמר סיכום לדיון ארוך בשאילתך, הנמצא בספרו של רבינו חיים ויטאל זצוק"ל שערי קדושה (חלק ג שער ב): "גם נתבאר עניין היצר הטוב והיצר הרע שבאדם מה ענינם. כי הם שתי יצירות שנתווספו באדם זולת נשמתו, והם, אור מאור המלאכים ונקרא יצר הטוב, ואור מאור הקליפות הנקרא יצר הרע, והוא חוץ אל יצר הטוב וקליפה אליו, אך הנשמה עצמה של האדם פנימית מכולם, ולהיותה פנימית, וגם כי היא הנקראת עצמות האדם לכן יש בידו בחירה להטות למקום שירצה כי גדול הוא מהן, אמנם עיקר נטייתו אל היצר הטוב כי הוא קדוש כמוהו וגם כי הוא יותר סמוך אליו, אך הגוף עיקר נטייתו אל היצר הרע כי שניהם מצד הרע וגם שהן סמוכים יחד.

והנה בבחינה זו היא קטטת הגוף עם הנשמה כי כיון שהנשמה אינה פועלת המצות אלא על ידי הגוף אשר נוטה יותר אל היצר הרע בבחינה זו יש קושי גדול להכניעם". "הרי נתבאר כי בבחירת הנשמה יכולה להטות אל היצר הטוב אך להיותו צריך לפעולות הגוף יש לו טורח גדול להכניע היצר הרע, והבן כל זה היטב איך אחר הפטירה אין עונש לא לנשמה ולא לגוף עד שיתלבשו יחד כבהיותן בחיים". עד כאן לשונו. וכוונתו לדברים המבוארים בתלמוד (סנהדרין צא א): אמר אנטונינוס הקיסר לרבי: גוף ונשמה יכולים לפטור עצמן מן הדין, כיצד? גוף אומר: נשמה חטאת, שמיום שפירשה ממני - הריני מוטל כאבן דומם בקבר. ונשמה אומרת: גוף חטא, שמיום שפירשתי ממנו - הריני פורחת באוויר כציפור. אמר לו, אמשול לך משל, למה הדבר דומה: למלך בשר ודם, שהיה לו פרדס נאה, והיה בו ענבים תאנים ורמונים ובכורות נאות, והושיב בו שני שומרים, אחד חיגר ואחד סומא.

אמר לו חיגר לסומא: בכורות נאות אני רואה בפרדס. בא והרכיבני ונביאם לאכלם. רכב חיגר על גבי סומא, והביאום ואכלום. לימים בא בעל פרדס. אמר להן: בכורות נאות היכן הן? - אמר לו חיגר: כלום יש לי רגלים להלך בהן? - אמר לו סומא: כלום יש לי עינים לראות? מה עשה - הרכיב חיגר על גבי סומא ודן אותם כאחד. אף הקדוש ברוך הוא מביא נשמה וזורקה בגוף, ודן אותם כאחד. שנאמר (תהילים נ) יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו. יקרא אל השמים מעל - זו נשמה, ואל הארץ לדין עמו - זה הגוף.

בהצלחה – מנשה ישראל