מה הענין של בחירה חופשית

שלום וברכה,

יש לנו בחירה חופשית וזו עובדה, הרי אנו בוחרים בעצמנו אם לקיים את המצוות או למרוד חלילה, ועובדה שיש חוזרים בתשובה ויש יוצאים בתשובה, מה שלא תמצא אצל בעלי חיים שאין להם בחירה כלל. כך שגם אם איננו מבינים את התהליך של הבחירה והידיעה - זו לא קושיה, שהרי אפילו את המוח אנו בקושי מבינים, קל וחומר את בורא עולם.
ובמענה לשאלתך:
אלוקים איננו אדם, וכשאומרים שהוא יודע את העתיד - אין הכוונה לידיעה אנושית. אלוקים רואה את העתיד מהסיבה הפשוטה שהוא יתברך נמצא בעתיד, הוא נמצא בכל זמן - בעבר בהווה ובעתיד בו-זמנית, שהרי הוא אינסופי ונצחי. במילים אחרות, אתה ברגע זה בוחר בחירות גם בעבר וגם בהווה וגם בעתיד, ואלוקים רואה את כל הבחירות שלך בו-זמנית - רק לאחר שאתה בוחר אותן, ובכל רגע אתה עשוי לשנות את הבחירות שלך - ואלוקים תמיד יהיה מודע למה שאתה בוחר, כי הוא נמצא בכל הזמנים. מאחר שאלוקים אינו תלוי בזמן - הוא אינו קובע מה יהיה, אלא רק צופה בכל הבחירות מבלי להתערב בבחירה. כדי להבין עניין זה לעומקו, קרא את החוברת שכתבתי בשם "שיחה גורלית".
וראה הסבר מדעי לסוגיה זו במאמרי "פרדוקס הזמן":
https://www.hidabroot.org/article/185198
https://www.hidabroot.org/article/202592
 
השאלה ששאלת היא למעשה שאלה שהתשובה לה מורכבת וקשה מאוד להבנה, הטעות העיקרית שבה נובעת מהמחשבה שאלוקים דומה לאדם שנמצא בזמן מסוים, ועל כן ידיעתו סותרת את הבחירה שבזמן אחר. אך מאחר שאלוקים איננו משתנה, ואינו "נוסע בזמן", על כן ידיעתו והמציאות מתקיימות כאחד, ולא סותרות זו את זו. מה שאצלנו אורך אלפי שנים, בעיני אלוקים אורך שנייה אחת. אם ננסה להמחיש זאת בדרך גרועה, ולהבדיל עד אינסוף הבדלות מהנידון, קח דוגמה מתחושת הזמן של בעלי חיים שונים לעומת האדם. כך לדוגמה, התנועה של האדם נראית אטית מאוד בעיני הזבוב, למרות שמציאותו של זבוב ומציאותו של אדם חופפות - אולם תפיסת הזמן שלהם שונה, ואת מה שעושה ונע האדם בדקה, רואה הזבוב כדבר שאורך שעה ארוכה.
להבדיל אינסוף הבדלות, שכלו של אלוקים נמצא מחוץ למרחב המקום והזמן, זה הוא שכל מוחלט שנמצא בכל מקום ובכל זמן, ולכן ידיעת כל הדברים מגיעים אליו מעצם מציאותם. מה שאורך במציאות שנים ועידנים - עם כל הבחירות המתבצעות בהם - גלוי וידוע בשנייה אחת לשכל העליון, מאחר שמה שמתרחש אצלנו באלפי שנים - נחזה לעיני השכל העליון בפחות מאפסית השנייה (אפילו לא אפסית השנייה, מפני שהוא אינו תלוי בזמן). אך שתי המציאויות הללו חופפות, ואינן סותרות זו את זו, רק אורכן שונה בעינינו לעומת עיני אלוקים בדרך משל, כפי שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור, ואשמורה בלילה". מסיבה זו הבחירה והידיעה אינן סותרות זו את זו, כי הן לא מתרחשות בשני זמנים שונים, אלא כשתי תפיסות שונות את אותה מציאות באריכות ובמהירות אדירה (ולהמחשה גרועה בדרך משל, ראה שוב את דוגמת הזבוב לעיל).
 

הקב"ה יודע מה יבחר האדם, רק משום שכך בוחר האדם. כלומר - הבחירה היא סוף סוף של האדם עצמו, והקב"ה מודע לבחירתו של האדם. כמו כן, יש בכך צד חשוב של הוצאת הרצון מהכח אל הפועל:
https://www.hidabroot.org/article/181647 

בברכה,

דניאל בלס