מהי כתובה כשרה?

שלום וברכה

ביסודי הבית היהודי ניצבת לה ה"כתובה", הלא היא שטר ההתחייבות הנמסרת בחרדת קודש מידי החתן לידי הכלה, ביום חנוכת ביתם על אדני התורה, והוא מקדושת ישראל בנישואיהם להיות נכנסים לברית נישואין אך ורק אחרי כתיבת "שטר הכתובה", שבו מחייב החתן את עצמו ואת נכסיו לשמור ולקיים את מצוות התורה (שמות כא י) "שארה כסותה ועונתה לא יגרע", וכן שאר החיובים שהטילו חכמי התורה עליו כלפי הכלה בהיותם יחד, כמו כן חיובי הממון הנגזרים עליו ועל נכסיו אם ח"ו יתפרדו זה מזו.

כתובה כהלכתה מבואר בדברי רבינו משה איסרליש זצ"ל (סי` סו סי"ג) על פי מה שביארו בבית שמואל (שם ס"ק כט) ובחלקת מחוקק (ס"ק מח) שהחתן צריך להבין על מה הוא מתחייב בכתובה, וחזקה הוא שעדים החתומים על הכתובה ביארו היטב להחתן על מה הוא מתחייב בשטר הכתובה, וזוהי נוסח כתובת בתולה [מתוקנת היטב בדקדוק חסר ויתיר] המקובלת בקהילות אשכנז על פי המבואר במנהגי מהרי"ל (מנהגי נישואין אות יז) בזה"ל: "הי לך טופס שטר כתובת בתולה כמנהג מהר"י סג"ל ע"ה", וע"פ המבואר על ידי הגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל בעל הלבושים בספרו לבוש הבוץ והארגמן (סי` סו ס"א), וכפי דקדוקי בעל השטרות הלא הוא הגאון רבי שמואל הלוי זצ"ל בספרו המיוחד על כך "נחלת שבעה", והוא הנהוגה כיום ברוב הקהילות.

בעזרת השם יתברך ב... בשבת ..., ... לחדש ..., שנת חמשת אלפים ושבע מאות ... לבריאת עולם, למנין שאנו מנין כאן עיר ..., איך שהבחור ... בן מוה"ר ... אמר לה להדא בתולתא ... בת מוה"ר ...: "הוי לי לאנתו כדת משה וישראל, ואנא אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס יתיכי ליכי כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקרין וזנין ומפרנסין לנשיהון בקושטא, ויהיבנא ליכי מהר בתוליכי כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא, ומזוניכי, וכסותיכי וסיפוקיכי ומיעל לותיכי כאורח כל ארעא".

וצביאת מרת ... בתולתא דא, והות ליה לאנתו. ודן נדוניא דהנעלת ליה מבי אבוה, בין בכסף, בין בזהב, בין בתכשיטין, במאני דלבושא, בשימושי דירה, ובשימושא דערסא, הכל קבל עליו מוה"ר ... חתן דנן, במאה זקוקים כסף צרוף. וצבי מוה"ר ... חתן דנן, והוסיף לה מן דיליה, עוד מאה זקוקים כסף צרוף אחרים כנגדן, סך הכל, מאתים זקוקים כסף צרוף. וכך אמר מוה"ר ... חתן דנן:

"אחריות שטר כתובתא דא, נדוניא דן, ותוספתא דא, קבלית עלי ועל ירתי בתראי, להתפרע מכל שפר ארג נכסין וקנינין דאית לי תחות כל שמיא, דקנאי ודעתיד אנא למקנא, נכסין דאית להון אחריות ודלית להון אחריות, כלהון יהון אחראין וערבאין לפרוע מנהון שטר כתובתא דא, נדוניא דן, ותוספתא דא, מנאי ואפילו מן גלימא דעל כתפאי, בחיי ובתר חיי, מן יומא דנן ולעלם".

ואחריות וחומר שטר כתובתא דא, נדוניא דן, ותוספתא דא, קבל עליו מוה"ר ... חתן דנן כחומר כל שטרי כתובות ותוספתות דנהגין בבנת ישראל, העשויין כתיקון חכמינו ז"ל, דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי. וקנינא מן מוה"ר ... בן מוה"ר ... חתן דנן, למרת ... בת ... בתולתא דא, על כל מה דכתוב ומפורש לעיל במנא דכשר למקניא ביה, הכל שריר וקים. נאום: ....עד נאום: ...עד נוסח הכתובה אשר לפנינו כוללת שבעה קטעים .

א. הצעת החתן על רצונו לישא את הכלה לאשה, ולהתחייב בחיובי התורה ליתן לה שיעור כתובה דאורייתא אם יתפרדו ח"ו [ושיעור כתובה דאורייתא הוא מאתיים זוז, שהן 960 גרם כסף, שהן 30.9 אונקיות [אונס] כסף, ובזמן שאונס כסף עולה כחמש דולר ארה"ב, שיעור כתובה דאורייתא שהחתן מחייב עצמו הוא 154.5 דולר ארה"ב], ולשמור מצוות התורה שארה כסותה ועונתה לא יגרע.

ב. תשובת הכלה על הסכמתה לקבל קידושיה.

ג. הכנסת כל נכסי הכלה הנקרא `נדוניא` לרשות החתן, בשום של מאה זקוקים כסף צרוף שהחתן מתחייב ליתן לה באופן שיתפרדו ח"ו, וזהו הנקרא בגמ` `נכסי צאן ברזל` [ושיעור זקוק אחד כסף צרוף שוה 288 גרם כסף שהן 9.26 אונקיות [אונס], כך שמאה זקוקים הם 926 אונקיות, ובזמן שאונס כסף עולה כחמש דולר ארה"ב, שיעור מאה זקוקים עולים לסך 4,630 דולר ארה"ב].

ד. רצון החתן להוסיף [אם יתפרדו ח"ו] עוד מאה זקוקים כסף צרוף כתוספת כתובה על שיעור כתובה דאורייתא, שסך הכל עם שום מה שהכניסה הכלה הוא מאתים זקוקים כסף צרוף, אבל אינו כולל שיעור כתובה דאורייתא [ולפי החשבון הנ"ל מאתים זקוקים כסף צרוף עולין לסך 9,260 דולר ארה"ב, ועם שיעור כתובה דאורייתא 9414.5 דולר ארה"ב, סך כל החיובים].

ה. קבלת אחריות מהחתן, שתוכל הכלה לגבות שלש סכומים אלו היינו כתובה דאורייתא, ושום הנדוניא, ותוס` הכתובה, מכל נכסיו שיש לו או שיבואו אליו אחר כך.

ו. ביטול חשש אסמכתא וחששות אחרים שאפשר לחול על שטר הכתובה, והסכמה לידון בה ככל שטרי כתובה הכשרות. ז. עדות שהחתן קיבל עליו כל הנ"ל בקנין סודר המועיל. אם הכתובה שבידייך תואם את מה שמבואר כאן והיא חתומה על ידי עדים הכשרים לעדות, דהיינו שהם שומרי שבת ומצוות, הרי שהיא כשירה. בהצלחה – מנשה ישראל