תרומת איברים על פי התורה

שלום וברכה

יסוד הענין הוא שאין דוחים נפש מפני נפש- אין לרצוח אדם כדי להציל את האחר. רוב התרומות נלקחים כאשר התורם חי עדיין, וע"י קצירת האברים, רוצחים את התורם, וכמובן שהדבר אסור בהחלט. ואין הדבר תלוי כלל בהסכמתו של התורם, ואילו היה הדבר מותר היו יכולים לקחת איברים גם ללא רשות התורם, כדי להציל נפשות. אך מאחר שהדבר אסור הוא אסור בהחלט, ללא שום הוראת היתר. מניעת התרומה [באופן שהתורם נשאר בריא] משום האמונה בתחיית המתים אינה נכונה כלל ועיקר.

בתחיית המתים יקומו גם כל אלו שנשרפו והושחתו בכל מיני צורות, ראי מה שכתבתי בענין זה במדור זה "תרומת איברים". הקב"ה שיכול להחייות מתים אין לו בעיה עם חיסרון כליה. הלא תביני שאין יותר קושי בבריאת כליה חדשה לבין החייאת עצמות יבשות מלפני אלפי שנים ויהי רצון שנזכה כולנו לראות את ביאת המשיח מהרה.

בברכה,

בנימין שמואלי