מדוע בחג מותר לעשן ובשבת אסור?

שלום וברכה

אעתיק מהקיצור שולחן ערוך כל מלאכה שאסור לעשותה בשבת אסור לעשותה ביום טוב. ואין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד, דהיינו לישה, אפיה, שחיטה ובישול והבערה ומותרים ביום טוב גם שלא לצורך אוכל נפש אלא לצורך אחר, כמו שקבלו רבותינו זכרונם לברכה,אך נר יום זכרון אין להדליק ביום טוב. .

וכל הנזכר אינו מותר אלא מה שהוא צריך לאותו היום ולא למחר, מותר לברור קטניות מה שהוא צריך לאותו היום, אבל לא בנפה ולא בכברה וגם לא יתנם לתוך המים כדי שיציף הפסולת, או האוכל, אלא יברור ביד וילקט מה שהוא נוח לו יותר, אם נוח לו ללקט הפסולת, ילקט הפסולת, ואם נוח לו ללקט האוכל ילקט האוכל.

קמח שכבר היה מנופה אלא שהוא רוצה לנפותו שנית, יש לנפותו על ידי אינו יהודי או על ידי שינוי לישה מותר ביום טוב ומכל מקום לא ימדוד את הקמח, אלא יקח באומד הדעת, ואם אינו מצמצם את המדה אלא פוחת או מוסיף מותר. בצק מחותך (פתיתים ואטריות) שמבשלין לאכלן עם רוטב יש ללוש בערב יום טוב כי הישנים יותר טובים, ואם לא לש מערב יום טוב, ילוש ביום טוב על ידי שינוי, דהיינו שאם דרכו ללוש על דף, ילוש על מפה וכדומה, וגם תבשיל שאינו מתקלקל כגון פירות יבשים וכדומה יש לבשלם בערב יום טוב.

אלא יסתמוהו בלא טיחה משום דיש אוסרין ממרח אפילו לצורך אוכל נפש. כל בעלי חיים שהם מוקצין אסור להשקותן או ליתן להם מזונות בסמוך להם אלא ברחוק קצת. כשעושה מעשה אופה ביום טוב אסור לעשות בו ציורים על ידי דפוס או ביד לעשות מן העיסה איזה ציורים כעופות וכדומה. אסור למרח שום דבר ביום טוב כמו בשבת. ולכן אסור לחמם נר של שעוה או של חלב לדבקו במנורה או בכותל שמא ימרח. ואם השפופרת ממולא בחלב יכול לנקותו בדבר שאינו מוקצה.

אסור לכבות אש ביום טוב ואפילו לגרום כיבוי אסור. ולכן אסור להעמיד נר דולק במקום שיכול לנשב הרוח ולכבותו, ואף על פי שעתה אין הרוח מנשב, וכן אסור לפתוח דלת או חלון כנגד הנר הדולק. מותר לכסות את האש בכלי או באפר מוכן ואף על פי שאפשר שיכבה קצת על ידי הכיסוי, מכל מקום כיון שאינו מכוין לכיבוי מותר לצורך יום טוב, ודוקא לצורך אותו היום אבל לצורך הלילה אסור דהא הלילה שייך ליום שני.

דין הדחת כלים ביום טוב כמו בשבת ואסור להדיחן מיום טוב ראשון ליום טוב שני. מותר לחמם מים לרחוץ ידיו אבל לא כל גופו, ולצורך תינוק אם צריכין לרחצו אסור גם כן לחמם מים בשבילו אפילו על ידי אינו יהודי, אך יכולין להרבות בשבילו, דהיינו כשצריכין קצת מים לבישול מותר לחמם אפילו יורה גדולה. רק שיתן כל המים קודם שהעמידו על האש ולא יוסיף אחר כך. ואם התינוק חולה קצת מותר לחמם בשבילו על ידי אינו יהודי.

אסור להוציא אש בין מאבן בין מזכוכית (זכוכית מגדלת) בין מעצים הנעשים בגפרית (גפרורים). אלא יש להשדליק מנר לנר, וכדו` כל המלאכות המותרות לעשות ביום טוב זהו דוקא לצורך אדם, אבל לא לצורך בהמה דכתיב יעשה לכם ודרשינן לכם ולא לבהמה. ולכן אסור לבשל או להוציא איזה דבר לצורך בהמה כמו בשבת.

אסור לבשל או לאפות לצורך אינו יהודי. אך מי שיש לו משרת אינו יהודי יכול להוסיף ולבשל בקדירה אחת שיהא בה גם בשביל המשרת, אבל בשביל אינו יהודי מכובד אסור אפילו להוסיף, ולא עוד אלא אפילו אם בישל הישראל או אפה בשביל עצמו, אסור להזמין אינו יהודי בשביל אינו יהודי משרתו אסור. ועל כן אסורים כל השינושים במכשירים חשמליים בחגים ואסור לנסוע עם רכב, בחגים.