למה חודש חשוון נקרא מר חשוון?

שלום וברכה

עניין קידוש לבנה היינו שע"י הלבנה ושארי צבא השמים ששומרים תמיד את תפקידם אנו רואין גדולתו של הקב"ה. ואנו מברכין פועל אמת על הקב"ה שהוא אלהים אמת שפעולתו אמת היינו שהפעולה עצמה היא ג"כ אמת שהיא קיימת לעולם כענין שנאמר ויעמידם לעד לעולם. וכלל הברכה להש"י לבדו ולזולתו ח"ו איןלברך ולהתפלל רק ע"י הלבנה נראה גבורותיו וזהו להקביל פני אביהם די ושמעתי מאחד דברי טעם במה שנהגו בכמה מקומות אחר קידוש לבנה, את תפילת עלינו לשבח היינו שלא יטעו ח"ו במה שאנו יוצאין נגד הלבנה ושמחין נגדה שיש שום חשש רעיון שאנו נותנין כבוד ללבנה לכך אנו אומרין עלינו לשבח ומסיימין כי ה` הוא האלהים בשמים ממעל וגו` אין עוד ומה שאנו יוצאין הוא רק כדי לראות גבורות של הקב"ה שהוא מאיר ברצונו לכל באי עולם וכענין שנאמר שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה ואיתא בש"ס אמר אביי הלכך צ"ל מעומד. וטעם שאומרים זאת כל חודש, כי כל חודש רואים אנו את חידוש מעשי בראשית ביד ה`, ע"י הלבנה.

עוד יש בזה סוד גדול לאמיתו של דבר, ענין הפגימה בלבנה והמילוי שלה, הוא סוד עמוק עמוק בתורת הקבלה, שאי אפשר להרחיב בה במסגרת זה, ותוכן הדבר בקצרה שלפי שהשמש והירח הן משלים לספירת התפארת והמלכות בעולם האצילות, מתפללים אנו על התיקון השלם העתיד לבוא כשתחזור ספירת המלכות לדרגא גבוהה כמו ספירת התפארת, וכמו שהיה לפני החטא הראשון, ואז תפסיק ספירת המלכות מלהיות בדרגה שהיא כיום שאין לה מעצמה כלום וכו` וכו`. והכל בציפייה לתיקון השלם. והטעם שנקרא גם מר חשון משני טעמים: טעם אחד מפני שבחדש זה אין שום יום טוב ואין בו שמחה, אבל היו בו כמה צרות רעות ומרות לישראל.

בט"ו לחדש חשון בדה ירבעם בן נבט חג מלבו והגדיל חרון אף ה` על ישראל; ובששי או בשביעי בו, שחטו הכשדים את בני צדקיהו מלך יהודה לעיניו ואת עיני צדקיהו עיור מלך בבל ויאסרהו בנחשתים ויביאהו בבלה; ובחדש הזה נפרע הקדוש ברוך הוא מדור המבול ושטף עולם ומלואו - כל מה שעשרה דורות של גבורים עמלו במשך אלף ותרנ"ו שנים, וישאר אך נח; לכן קוראים את חדש זה מר חשון, חדש שהיה רע ומר: טעם שני ועיקר, לפיכך קוראים את החדש מרחשון, על שם המים, כלומר הגשם שהעולם צמא לו ומצפה אליו בחדש זה. `מר` פרושו טפת מים כמו הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי (ישעיה מ): (בלשון רז"ל כמעט ולא נמצא `חשון` אלא `מרחשון`. והוא השם המקורי של החֹדש...

ועל פי הפשט, `מרחשון` הוא תרגום של `החדש השמיני`): חסרון שעתיד להתמלא: ואף על פי שאין יום טוב בחֹדש חשון, כבר היה ראוי שיהיה בו יום טוב בימי שלמה המלך. כשבנה שלמה את בית המקדש שבע שנים, השלימו בחדש זה. וכן כתוב (מלכים - א ו): וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֶה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָו, וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים: והיו כל ישראל מצפין לחנוכת הבית, ושלמה היה מצפה שה` יצוהו על חנוכתו - וה` לא צִוָּה. והיה בית המקדש נעול שנים עשר חדש עד שבא תשרי ונצטוה לחוג בו את חנוכת בית המקדש. אמור מעתה: הפסיד חשון יום טוב שלו וזכה בו תשרי: בברכה בנימין שמואלי