כיצד יתכן ששייך יצר של קנאה אצל המלאכים, למרות שידוע שאין להם יצר הרע?

לכבוד הרב שליט"א שלום וברכה,

כתב המהרח"ו ב"שערי קדושה" חלק ב, ד: "ואין בן דוד בא עד שתוסר הקנאה כמו שכתוב (ישעיה י"א י"ג) אפרים לא יקנא את יהודה, ולא עוד כי אפילו מלאכי מרום נפלו מקדושתם על זה כמו שכתוב בפרקי דרבי אליעזר (פרק י"ג-י"ד) על סמא"ל שהיה גדול מן השרפים שאין להם רק שש כנפים והוא היו לו שנים עשר כנפים ונעקר מן הקדושה בשביל קנאה על האדם, וכן הנפילים עז"א ועזא"ל נטרדו מן העולם על שנתקנאו באדם, וכל מי שיש בו קנאה עצמותיו מרקיבין...". ע"כ.

בנוסף, ידוע שאחת הסיבות שהקדיש נאמר בארמית דווקא, היא בגלל שהקדיש מלא בשבחים גדולים לה', והמלאכים עלולים לקנא ולקטרג עלינו אם יבינו את תוכן הקדיש, ולכן נאמר בלשון ארמית שהמלאכים לא מבינים.

לאור הנ"ל, השאלה היא איך יתכן ששייך קנאה אצל המלאכים, והלא אין להם יצר הרע, ולכאורה הם אמורים אוטומטית לשמוח ביצירה של ה' - אדם הראשון, וכן לשמוח בקדיש שה' מתקלס על ידו כי זה הכבוד של ה' שמוטל פה על הכף, ולא תחרות כל שהיא בינם לבין בשר ודם ?

תודה רבה מראש על המענה. חילך לאורייתא.