האם יש תקנה לכופר שראה את הסימנים לקראת בוא המשיח?

שלום וברכה

וז"ל המשנה, וְאֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאַפִּיקוֹרוֹס. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף הַקּוֹרֵא בִסְפָרִים הַחִיצוֹנִים, : (ב) שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלשָׁה מְלָכִים, יָרָבְעָם, אַחְאָב, וּמְנַשֶּׁה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מְנַשֶּׁה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הַימים ב לג) וַיִּתְפַּלֵּל אֵלָיו וַיֵּעָתֶר לוֹ וַיִּשְׁמַע תְּחִנָּתוֹ וַיְשִׁיבֵהוּ יְרוּשָׁלַיִם לְמַלְכוּתוֹ. אָמְרוּ לוֹ, לְמַלְכוּתוֹ הֱשִׁיבוֹ וְלֹא לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא הֱשִׁיבוֹ. אַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת, בִּלְעָם, וְדוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל, וְגֵחֲזִי:

(ג) דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו) לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, (לֹא דִין וְלֹא רוּחַ). דּוֹר הַפְלָגָה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יא) וַיָּפֶץ ה` אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ. וַיָּפֶץ ה` אֹתָם, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה`, לָעוֹלָם הַבָּא. אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג) וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה` מְאֹד. רָעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְחַטָּאִים, לָעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵלּוּ וָאֵלּוּ אֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים א) עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים.

עַל כֵּן לֹא יָקֻמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט, זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים, אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. אָמְרוּ לוֹ, אֵינָם עוֹמְדִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֲבָל עוֹמְדִין בַּעֲדַת רְשָׁעִים. (מְרַגְּלִים אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד) וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִיאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי ה`.

וַיָּמֻתוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. בַּמַּגֵּפָה, בָּעוֹלָם הַבָּא). דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) בַּמִּדְבָּרהַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (תהלים נ) אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כֹּרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. עֲדַת קֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טז) וְתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ, בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר (שמואל א ב) יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כט) וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה, מָה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר, אַף הֵם הוֹלְכִים וְאֵינָם חוֹזְרִים, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כַּיּוֹם הַזֶּה, מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר, אַף עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים שֶׁאָפַל לָהֶן, כָּךְ עָתִיד לְהָאִיר לָהֶן: (ד) אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יג) יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי בְלִיַּעַל מִקִּרְבֶּךָ וַיַּדִּיחוּ אֶת ישְׁבֵי עִירָם.

ב.והבעיה היא מאחר והנשמה היתה ביותר מגוף אחד בגלגוליה השונים, הרי שבעת התחיה כשיוחזרו הנשמות לפגרים מתים נשאלת השאלה לאיזה גוף יפח הקב"ה את נשמת החיים. ובכן: בשאלה זאת נחלקו חכמינו התנאים ז"ל בספר הזוהר הקדוש (פרשת חיי שרה דף קלא עמוד א) וז"ל [בתרגום ללה"ק]:

אמר רבי חזקיה איך אפשר שכל הגופות בעולם יקומו ויתנערו מעפרם והלא ישנן כמה גופות שנשמה אחת התגלגלה בהן, ומה יהא בכל אלו , אמר רבי יוסי, אותם גופות שלא זכו ולא הצליחו הרי הן כאילו לא היו, וכן בעת התחיה רק הגוף האחרון שהצליחה ועשה שורש בעולם כראוי היא אשר תקום לתחיה, ועל זה הגוף נאמר (ירמיה יז) והיה כעץ שתול על מים וגו` והיה עלהו רענן וגו`, ועל הגוף הראשון שלא זכה ולא הצליח במעשים טובים נאמר (שם) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב וגו`, כי יבא טוב זהו תחיית המתים..., אמר רבי יצחק עתיד הקב"ה להשפיע נשמות חדשות באותן גופות שלא הצליחו כדי שאף הן יקומו לתחיית המתים, וכשיקומו ויזכו בתורה ומצוות תהיה להן תחיה קיימת כראוי !.

ולפי המבואר דעת רבי יוסי שבאמת רק הגוף שבה היתה הנשמה בגלגול האחרון, שהוא הצליח בעשיית רצון ה`, הוא אשר יקום לתחיית המתים, וכל אותן גופות ראשונות שלא עשו רצון ה` לא יקומו לתחיית המתים, אולם דעת רבי יצחק שמלבד הגוף האחרון שבה תחזור הנשמה לעת התחיה, גם אותן הגופות שקדמו לה יקומו לתחיית המתים על ידי שיערה הקב"ה בהן רוח חיים להחיותן. הרי לך שהרצאתו של הרב זמיר שיקפה את הנושא מבחינת דעתו של רבי יצחק, ומאידך הרצאתו של הרב בן פורת שיקפה את הנושא מבחינת דעתו של רבי יוסי.

וטוב לדעת כי ישנן שיטות נוספות לשאלה זאת, אך לעת עתה נסתפק בכך, אולם ראוי לציון דעתו של רבי צבי אלימלך מדינוב זצוק"ל בספרו בני יששכר (מאמרי חנוכה מאמר ב אות כא) שבאמצעות קיום מצות הדלקת נר חנוכה יחיו גם הגופות שלא זכו ונצרכו אחר כך לגלגול נוסף, שאף שהנשמה תחיה את הגוף האחרון בלבד, מ"מ כח מצות נר החנוכה תאיר ותחיה את הגופות הראשונות גם כן. ג.רבי סעדיה גאון בירר בספרו כי ימשיכו לפרות ולרבות אחרי תחיית המתים, ויהיו הנולדים בעת ההיא מושלמים מאוד במידות ובדעות.

אם ימותו גם אחרי תחיית המתים זוהי סוגיא ארוכה, והסכמת המפרשים הוא כי לא ימותו כרגיל, אולם לפני המעבר לעולם הבא שהוא דבר לא מושג במושגי עולם הזה, אזי י"א שישובו כל הגופות בבת אחת לעפר, ורק הנשמות יעברו לאולם הבא, וי"א כי גם הגופות יזדככו ויתהפכו לרוחניות ויעברו לעולם הבא.

ד. להכל מועלת תשובה

ה. אין איתנו יודע מתי יבוא המשיח.האימרה היא כי מי שאומר שיודע , לא יודע, ומי שאינו אומר שיודע, אולי הוא יודע. האמת בדבר הוא כפי מה שכותב הרמב"ם (הלכות מלכים פרק יב) וזה לשונו המבהיר: "יראה מפשוטן של דברי הנביאים שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג יעמוד נביא ליישר ישראל ולהכין לבם שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה וגו` ואינו בא אלא לשום שלום בעולם שנאמר והשיב לב אבות על בנים.

ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבא אליהו וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים, גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו אלא לפי הכרע הפסוקים ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו, ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת, ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו, וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר, שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקיצים, אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקיצים, אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו", עכ"ל.

ונכון היה שלא להוסיף על האמור תיבה, אולם לגודל התשוקה הקיימת בציבור לנסות לדלות מהנביאים בענייני העתיד הקרוב לנו, לא אמנע מלכתוב מה שעלה לי מלימוד ספר יחזקאל שמדבר ומבאר את מה שיהיה באחרית הימים. ובכן, הדבר אשר נבאו עליו רוב הנביאים הוא ענין מלחמת גוג ומגוג אשר יהיה באחרית הימים, ואף שבעיקר נבאו על כך במפורש יחזקאל שהיה בגלות בבל, וזכריה שהיה בתחילת בית שני מאנשי כנסת הגדולה, מ"מ ברמז רבו הנבואות על דבר זה עד אין מספר, גם רבים מפרקי תהילים מתפרשים על ענין מלחמת גוג ומגוג כמו שפי` רש"י והרד"ק הרבה, גם כבר ניבאו על זה אלדד ומידד כאשר נבאו במחנה יש מרבותינו אומרים שעל מלחמת גוג ומגוג היו מתנבאים, ובס"ד אסדר כאן ההקדמה והמצב המדיני בראשית התפרצות המלחמה הזאת והסיבות אשר לפיהן יעורר הקב"ה את המלחמה הזאת, דוכן את תוצאות המלחמה אשר בסיומה תתקיים הנבואה והיה ה` למלך על כל הארץ, וגו`.

והנה בפסוק מתואר הלוחם הענק בשם גוג אבל כבר כתב המלבי"ם ביחזקאל לח פסוק יז על הנאמר שם: כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלוקים הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם, שנים". וז"ל: האתה הוא - ר"ל כי שם גוג ושם מגוג כבר ישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכה גוג, רק אז כשיבא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא אז ידעו שזה הוא המלך גוג שנבא עליו, וז"ש באחרית הימים תהיה והביאותיך על ארצי - וכו` לעיניהם גוג - ר"ל באחרית הימים תהיה גוג - שאז ידעו כי אתה הוא גוג, וז"ש האתה הוא שעליך דברו הנביאים בימים קדמונים, ביד עבדי הנביאים בימים ההם שנים - ר"ל שנבאו עליך שנים רבות, וכן יש לפרש `בימים שנים`, ששנו נבואתם כמה פעמים, כי כן יבוא גוג שתי פעמים או שלש כדברי חז"ל.

והרקע למלחמה כתב המלבי"ם ביחזקאל פרק לב פסוק יז: בחמשה עשר לחדש: נבואה זו עלומה מאד ולא נודע מה רצה בה, וכבר העיר המהרי"א ופי` שהיא נבואה עתידה על אחרית הימים בימי גוג ומגוג שאז יתאספו כל הגוים על ירושלים, וכן האמת, הנה בעת קץ, אחר שכבר ישבו ישראל על אדמת ישראל, עתידים האומות להתאסף ולכבוש את ירושלים, ויבא גוג הנשיא על ארץ מגוג וראש משך ותובל מארצות הצפון והמערב, שהם הערלים הנקראים אדום ומשך ותובל הם מבני יפת הגרים באירופא כמ"ש היוסיפון, ושם אמר כי פרס כוש ופוט אתם וכן בית תוגרמה שהם כולם נמולים מחזיקים בדת ישמעאלים, והם יתאספו עם בני אדום לכבוש הארץ מיד ישראל, אבל בבואם יעשה ביניהם מהומה וילחמו איש באחיו היינו אדום וישמעאל ילחמו זה בזה, מפני שאמונתם מפורדת, ושם ישפוט ה` אתם בחרב ובדם, כמו שנתבאר שם ובזכריה י"ד,

על זה ספר כאן איך כולם ילכו לאבדון, וחשב תחלה מצרים ואשור ועילם שהם מחזיקי דת ישמעאל, והם נמולים היום, ואחר כך חשב משך ותובל ואדום ומלכיה ונסיכי צפון שכולם הם ערלים, וביניהם תהיה המלחמה, ותחלה תהיה עיקר המפלה במצרים שהם קרובים לא"י והם יבואו בראש ויפלו, ויבואו האשורים והפרסיים לנקום נקמתם ויפלו כולם שני הצדדים. ...וזהו מה שאמרו חז"ל עתידה פרס שתפול ביד אדום שנאמר אם לא יסחבום צעירי הצאן, ואמרו עתידה אדום שתפול ביד פרס, ושניהם אמת. ובספר עובדיה א כתב המלבי"ם לבאר הכתוב חֲזוֹן עֹבַדְיָה כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אלוקים לֶאֱדוֹם שְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ מֵאֵת ה` וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה וזה לשונו:

הנה אדום הרעו לישראל בחורבן בית ראשון, שאז שמחו על מפלת ישראל ועל חורבן בית המקדש, אח"כ בחורבן בית שני שנחרבה ע"י הרומיים שהם נקראו בשם אדום על שעיר רומי התישבה מבני אדום, ועל שאח"כ נתיסדה אמונתם ע"י בני אדום, כמ"ש האברבנאל בישעיה סי` ל"ד בראיות, וגם בני אדום שהכניס הורדוס בדת ישראל במילה וטבילה באו ועזרו על החורבן ונתהפכו לאויבים, ואח"כ התפשטה אמונתם הידועה ונקראו כל בעלי דתם בשם אדום, ותחתם סבלו ישראל גלות והריגות אין מספר במשך ימים רבים, ולעתיד יתאספו כל בעלי הדת ההיא לכבוש את א"י מיד ישמעאלים, ואז יתאספו כל בני ישמעאל אשר במזרח לנקום נקמת אחיהם, ועז"א הנה שמועה שמענו - (ר"ל אני ויתר הנביאים כי כמה נביאים נבאו על מפלת אדום) מאת ה` - שהודיע זה בנבואה, וגם ציר בגוים שולח - הם השלוחים שילכו בין הישמעאלים שיזרזו זא"ז לאמר קומו ונקומה עליה למלחמה :

וביחזקאל לח (א) וַיְהִי דְבַר ה` אֵלַי לֵאמֹר: כבר התבאר למעלה (סי` ל"ב) כי נבא יחזקאל שבאחרית הימים ילחמו כל העמים סביב לירושלים, ויהיו הלוחמים מצד אחד מצרים ואשור ועילם שהם הישמעאלים, והלוחמים מצד השני משך ותובל, ונסיכי אדום, ומלכי הצפון, וכולם יהרגו איש את אחיו ויפלו בנופלים, וחז"ל קבלו שג` פעמים יבא גוג על ירושלים, ופה באר שני פעמים והפעם הג` התבאר בזכריה (סי` י"ד), וגוג וכן ארץ המגוג לא ידענו עתה מי הם רק כפי המבואר שהוא נשיא משך ותובל הם מבני יפת ואינם נמולים, והם יתעוררו באחרית הימים אחר שיתיישבו ישראל בארץ ישראל וישבו בשלוה, לבא עליהם, וזה יהיה ע"י התעוררות מעם ה`.

והנה אף שלפי פשטות הכתובים מלחמת גוג ומגוג הוא התעוררות מבני יפת ואין כאן שייכות לאדום, מ"מ מבואר במדרשים ובספה"ק שמלחמה זו היא מלחמת עמלק העתיד להיות שהקב"ה ימחה את זכר עמלק ככתוב בפרשת השבוע כי מחה אמחה את זכר עמלק, ואמר הקב"ה כי יד על כס קה שנשבע הקב"ה שאין השם שלם ואין הכסא שלום עד שימחה שם עמלק, והנה הפרשה שלנו מסתיימת ְוהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה`, וענין זה נדרש על התמלאות השם והכסא לעת קץ ועל שם הכתוב הזה נתקן תפילת יתגדל ויתקדש שמיה רבה, וכפירוש התוס` דקאי על מילוי השם והכסא שיהיה לעת שימחה שם עמלק מתחת השמים, ונמצא ששני הדברים מלחמת גוג ומגוג מסונפים ומחוברים זה לזה,

ולכן יצא הקב"ה בעצמו להילחם נגדם כמו שהבטיח בתורה, ולכן יצטרכו שיצא נגדם משיח בן יוסף כי אין עשיו נופל אלא ביד זרעה של רחל, ויוסף הוא שטנו של עשיו, ולכן מפרשים כי תהיה הצטרפות בין האומות הבאים מזרע יפת שהן רבים מעמי אירופא כמו שכתב האברבנאל והמלבי"ם, וכן אומות הבאים מרומי שהוא אדום כמו שביאר האברבנאל בראיות, ברורות, ואם לא די בזה האר"י ז"ל גילה וז"ל פרי עץ חיים - שער ר"ח חנוכה ופורים - פרק ג: "כתיב עשי"ו, להיות שנתגלגל בישוע, תלמיד רבי יהושוע בן פרחיה", וראיתי בספרי המקובלים שזה מרומז בגמ` קידושין יח ע"א שקראו לעשיו בשם ישרא"ל מומ"ר, רמז על גילוי האר"י שעשו הוא ישראל מומר כמו שהיה לו לנשמתו אחרי שדחאו רבי יהושע בן פרחיה בשתי ידים ויצא מן הדת, ונמצא ברור שמייסד הנצרות הוא עשיו בעצמו ועשיו הוא אדום,

ולכן עמי הנוצרים הם מכונים על שם אדום, ועליהם נאמר מחמס אחיך יעקב תכסך בושה על מה שרדפו את יעקב בכל הדורות ברוב השמדות ימח שמם, ואם אנחנו ממהרים לשכוח מאחר שהתחילו קצת לשחק ליעקב הקב"ה שאין שכחה לפני כסא כבודו ישלם להם עד טיפת דם האחרונה הרנינו גויים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו. אולם יש מן האומות ההולכות בדת הנצרות שהם ביולוגית מבני יפת כמו גרמניא שהוא מגוג, מקדוניא שהוא יון, כי במשך הימים התפשטה הנצרות הרבה מאוד עד שרוב בני יפת התחתנו בה מחמת הכפירות הגדולות והשטויות שכיזבו על ה`, וכמו שכתב המלבי"ם על עובדיה, ולכן ידברו המפרשים ויפרשו הכתובים על בני יפת ואדום בכפיפה אחת כי אחת הנה.

חז"ל פירשו ששלשה פעמים יתעוררו קיבוץ הגויים למלחמה, ובשני פעמים הראשונים לא יצליחו להגיע לירושלים, ורק בפעם השלישית יגיעו, ואז יתקיימו יעודי הנביאים, והרב אלי` לאפיאן כותב בספרו ששמע מהקדוש ר` אלחנן הי"ד ששמע מהגה"ק החפץ חיים שמלחמת העולם הראשונה היה הפעם הראשונה, ועוד אחרי כ"ה שנים תפרוץ המלחמה פעם השניה, [למעשה פרצה מלחמת העולם השניה אחרי עשרים וחמש שנה מראשיתה של מלחמת העולם הראשונה], ואחרי כך - ולא אמר כמה זמן - יהיה הפעם השלישית, וזה יהיה המלחמה האחרונה שבה יצליחו להגיע לירושלים, [וידוע שהם רצו מאוד להגיע גם בפעם השניה אלא שלא צלח בעדם כדבר הנביא].

(ב) בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג שם האומה כד"א גומר ומגוג (בראשית י) ומגוג הוא גרמניא נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל וְהִנָּבֵא עָלָיו והנה אחרי שכבר ביאר המלבי"ם כי רק לעת קץ כשיהיה הדבר במציאות אז נדע לפרש המקרא על מכונו הרי שאין לנו ביאור שנבין כל תיבה וכל אחד יוכל לפרש כדרך שמסתדר לו יותר והאמת נראה עין בעין במהרה בימינו.

ומה שאני מתאר לבאר הפסוקים לפי המציאות המסודר בימינו, כי הנה כבר ביארנו ביאורו של המלבי"ם בכמה מקומות שהעילה למלחמה הנוראה האחרונה לפני שיתקיים המקרא לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, תהיה לסיבה, כי בארץ ישראל יהיה אז עם רב מישראל שנתלקטו שם מפזורות הגויים, ומצד שני יהיו שם מבני ישמעאל ויחליטו אומות העולם הנוצרים שצריך לעשות סדר בין היהודים והישמעאלים, ויתאספו לכבוש את חלקי א"י מיד ישמעאלים, ואז יתאספו כל בני ישמעאל אשר במזרח לנקום נקמת אחיהם, ובהילחמם יצא הקב"ה ויטיל ביניהם מהומה ויהרגו זה בזה וכו` עד אשר ישפטו מן השמים בדם ובחרב ובאבני אלגביש, והנה אפשר לצייר ולפרש הכתוב כך, שים פניך אל גוג, פסיק, שזה יהיה ראש אחד במלחמה זאת,

ועמו יצטרפו ארץ המגוג שהוא ארץ גרמניה כמבואר בתרגום יונתן, והוא –גרמניה- נשיא ראש משך ותובל, כי כידוע באחרית הימים התאגדו עמי אירופא באיגוד אחד הנקרא איחוד אירופי, וכל תקופה משמש להם אומה אחת כנשיא, וכמדומה שכיום הזה הוא אכן כך, שמגוג -גרמניה- הוא נשיא ראש משך ותובל, שהן עמי אירופה אחרים, כמבואר במלבי"ם, והם יהיו כעין קואליציא לבוא לא"י לעשות מה שהם רואים לנכון, וכנגדם נצטווה יחזקאל נביאנו לומר הפרשה הזאת בנבואה, וזהו השערה יפה המסודרת במקרא, אבל האמת לאמיתו יראו עינינו וישמח לבנו במהרה בימינו:

(ג) וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָ` אלוקים הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל מלבי"ם: - כי בני אדום החריבו בית שני ומשך ותובל היו עמהם, כי הרומיים המחריבים היו אז ראש להאומות שאח"כ נקראו בשם הכולל אדום על שם אמונתם, כמ"ש המפ` הקדמונים, וכמ"ש מהרי"א בספריו באורך, ורוצה ה` שבאחרית הימים יתאספו שם במקום הרשע הם ובני ישמעאל שתחתם גלו ישראל וסבלו רעות רבות וצרות ושם יוריד אותם אל עמק יהושפט: אמר האר"י ז"ל בשער הפסוקים כי "גוג ומגוג" גימטריא שבעים דהיינו להורות כי תהיה זו מלחמת שבעים האומות נגד ישראל, וזה הוא העומק של השם גוג ומגוג שבעים, ואין צריך שיהיה זה שם המלך שילחם אז.