אשת חיל, מה פרוש?

הא לך פי` הרלב"ג משלי פרק לא אשת חיל - הנה חתם זה הספר בתואר החומר המשרת אל השכל שרות שלם באופן שיגיע לו קנין שלמותו ותאר אותו בנקבה כמנהגו וקראה אשת חיל מצד שלמות כחה להגיע אל השכל מה שיצטרך לו ממנה מהצורות המוחשות ואמ` שהוא קשה ההמצ` ורחוק מכרה וערכה מערך הפנינים כי אין לו יחס עמה: בטח בה - הנה לב בעלה בטח בה שתמציא לו מה שצריך להקדים מן החוש בדרושו ולא יחסר שלל להיות טרף לבית השכל: גמלתהו טוב - כל ימי חייה גמלתהו טוב ונכנעה לעבודתו ולא נטתה כלל מעבודתו:

דרשה צמר ופשתים - להיות טווה בהם למה שיצטרך לבית` מהלבוש ועשת` זה בחפץ כפיה כמשפט המשרת החושק לעשות רצון אדוניו ולא כמשפט המשרת על צד ההכרח ואמנם אמר זה לפי שהמגיע מהמוחשות אל השכל יתוקן בתקונים רבים קודם הגיעו אליו ובזה יוסרו מהם הרבה מהמשיגים החומריים ויתקרבו אל המציאות הרוחני כמו שנזכר בספר החוש והמוחש:

היתה כאניות - הסוחרי` הגדולי` שיביאו סחורותיהם מארץ מרחק כן תביא מזונ` ממרחק למה שיצטרך אל השכל בדרושים יקשה לעמוד מן החוש אם לא בשוטט בארצות או בעדות מהקודמי` אשר ראוי לבטוח בהם שיגידו האמת: ותקם בעוד לילה - בחריצות וזריזות לתת טרף לביתה וחוק לנערותיה להעמיד בריאו` הגוף כי בו יעמוד בריאות הנפש והנה תמצא בזה שספר מחריצות בדמיון זה הענין קצתו לשרות בעלה וקצתו להעמיד בריאו` הגוף שהוא גם כן לשרות השכל עד שכבר זממ` שדה קנתה שדה ונטעה כרם להוציא מהם פרי אל השכל:

חגרה בעוז מתניה - לרוץ בזריזות לחפציה ואמצה זרועותיה לעשות פעולותיה בחריצות: טעמה - הכירה כי סחרה הוא טוב מצד הפרי המגיע ממנו לשכל ולזה תנהיג בזריזו` בשרותו עד שלא יכבה נרו בלילה להתרחק מן העצלה: ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך - לטוות הצמר והפשתים: כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון - וזה משלימות חריצותה שתעשה מה שתשלם בה לשכל חוקי לקנותו מההון מה שיספיק לה ולבית` ולתת לעניי` חוקם:

לא תירא - בגדי שני אמ` זה מצד אח` להורו` על חריצות` לקנות מה שיצטרך מההון ומצד אחר אמ` זה להיות מה שתכין אל השכל מהמוחשות רחוק מלהתעות השכל והנה עשתה לה מרבדים וקשוטים במדות: שש וארגמן לבושה - רוצה לומר בגדים חמודי` ונקיים במדות המשובחות לא בגדים צואים במדות המגונות: נודע בשערים - והנה בעלה הוא נודע בחכמה בשבתו עם חכמי ארץ מצד רב ההישרה שתישרהו לקנין החכמה:

סדין עשתה ותמכר וחגור - אשר עשתה נתנה לסוחר למוכרו לו כדי שיהיה לה הון לקנות בו ככל אשר תשאל נפשה: עוז והדר לבושה - הנה לבושה הוא עוז והדר ר"ל שישלם במדותיה היופי והתוקף להכניע תאוותיה הגופיות וזה ממה שישלם בשתנהג בדרכי התורה ותשחק ליום המות כדרך אנשי המעלה שלא יחרדו מן המות כי אין רצונם לחיות כי אם להשלי` השכל ואח` השלמו כמעט שיחפצו במות כי היא החיים להם: פיה פתחה בחכמה - כי ממנה ילקחו התחלותיה ונימוס החסד שעשה הש"י לנמצאות יתבאר על לשונה במה שיגיע אל החוש מזה הענין אשר הפליא הש"י חסדו ביצירותיו:

צופיה - תמיד היא צופיה ומבטת ההליכות והדרכים אשר יובילוה אל ביתה אשר תתחבר בו אל השכל להשפיע לו מהחוש המצטרך לו בחקירות ולא תאכל מזון העצל שהוא חסר התיקון אך כל מה שתקנה מאלו הצורות הדמיוניות יהיה שלם התיקון להביט אל השכל הנה האשה אשר בה משפטה תשובח מצד כחות הנפש ומצד השכל: רבות בנות - ויאמרו כי רבות בנות עשו חיל אך את עלית על כלנה: שקר החן - אשר במה שתכין אל השכל פעמים יביא זה לטעות בדרושים העמוקים אשר לא תחובר להם יראת ה`:

תנו לה - הנה לאשה אשר כזאת יותן מפרי ידיה כי ימשך מההשגחה הדבקה בסבתה בשכל טוב לא גם בדברים הגופיים כמו שביארנו בד` מספר מלחמות ה` ויהללוה מעשיה בשערים ששם יסופר נועם מדותיה וטוב מוסרה ויראתה מהש"י והנה התועלת בזה המאמ` לפי הנמשל מבואר ובו תועלת עוד לפי המשל להיישיר האשה שתשתדל בעבודת בעלה ובתיקון ביתה בזה האופן: