פוסקי הלכות ובסיסה של התורה שבעל פה מה הוא?

שלום וברכה,

אם יש לך קשיים עם מצוות מסויימות, נא שתף כדי לברר אתנו ביחד את מטרתן, וללמוד על מטרת ההלכה.

נתחיל בכך שבורא עולם קורא את כל הדורות מראש. מי שאכן מאמין שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודע שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).
וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).
  
כל דבר שמסרו לנו חז"ל הוא בגדר:
- הלכה למשה מסיני, 
- או מבוסס על הלכה שנמסרה למשה בסיני (כלומר ישנן הלכות שנפסקו על פי כללי הפסיקה שנמסרו לנו "הלכה למשה מסיני", ועל כן הם דברי אלוקים חיים).
 
רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. 

לעצם שאלתך,

ההגדרה של 'הוספה' - היא ממין הדבר. על כן, לא הנביאים ולא החכמים הוסיפו "הוספות" בתורה, שהרי כדי להוסיף הוספה לספר התורה צריך להכניסה לתוך תרי"ג מצוות (ואז היו יותר מתרי"ג מצוות), ודבר כזה לא נעשה. למעשה - קיימת הפרדה ברורה ביהדות בין מצוות דאורייתא לבין מצוות דרבנן, וכל ילד חרדי לומד לומר מגיל קטן: "זו מצווה דאורייתא", "זו מצווה דרבנן". ההפרדה בין השניים קיימת גם בעונשים: על איסורי תורה עוברים על לאו וכרת, אך לא על מצוות דרבנן. לכן תקנות דרבנן אינן בגדר הוספה לתורה. נא עיין בכתבה "מהי תורה שבעל פה?"

https://www.hidabroot.org/article/236789 

אפילו בתנ"ך אנו מוצאים שהחכמים הוסיפו גדירות ותקנות לשמירת התורה והחגים. בימי מרדכי תוקנה כידוע קריאת המגילה -אלו תקנות שתיקנו החכמים, ולכן הם נקראו בשם "מצוות דרבנן". עוד דוגמא לכך: נחמיה ציווה לסגור את שערי ירושלים ביום השבת (נחמיה פרק י, לב), ולמנוע מסוחרים להביא סחורות אל תוך העיר.

האמונה בפסיקות החכמים, נובעת מן העובדה שה' בכבודו ובעצמו ציווה אותנו לשמוע לחכמים כדי לקיים את תורתו. לכן חשוב מאוד שתקרא מאמר זה בעיון - "למה צריך רבנים?"

https://www.hidabroot.org/he/article/2587

ההלכה שהנך מכיר היום - הוא הטובה ביותר לשמירת התורה. כך בדיוק רצה ה', ולכן אלו דברי אלוקים חיים.

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה. 

התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.

נאמנותם של הרבנים לתורה היא מוחלטת, עבורה היו מוכנים למסור נפשם, השקיעו בלימודה יום וליל כדי להגיע לתכלית השגתם בה, כך שכל מה שפסקו הוא רצון ה'. החכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות.

בברכה,

דניאל  בלס