הכתב העברי הקדום

שלום וברכה! בנושא האותיות ובאיזה כתב ניתנה התורה דנו כבר בגמרא ויש בזה שיטות שונות, המסקנה המקובלת היא אכן כפי שכתבת שהכתב הרשמי לפני גלות בבל היתה הכתב העברי, ולא הכתב האשורי הנוהגת כיום. ומשכך אתה שואל ובצדק איף אפשר לתת משמעות לאותיות הנוהגות כיום שהן לא כפי המקור לכאורה . וברשותך, אאריך קצת בתשובה, ואני מקדים כי את הדברים הנפלאים שאכתו כאן שאבתי מתורתו של רבינו המהר"ל מפראג זצוק"ל, ויש לדבריו הרבה סימוכין וראיות בדברי חז"ל.

כשברא הקב"ה את עולמו לא ברא אותה אלא בלשון הקודש. לשון הקודש כוללת -כרוב הלשונות-, כתב מיוחד ולשון מיוחדת. אז היו כל באי עולם מדברים שפה אחת ודברים אחדים וכן היה המצב הכללי בעולם עד דור הפלגה ככתוב בתורה (בראשית יא א), והכוונה שהיו כולם מדברים בלשון הקודש בין בכתב ובין בלשון, וכמבואר במפרשים שם. כיון שחטאו בכוח אחדותם לדבר עבירה, ירד הקב"ה ובלל את שפת כל הארץ, משם נפצו על פני כל הארץ כשהם מחולקים לשבעים לשונות, ולא נשאר בידי הנפוצים לא הכתב הקדוש ולא הלשון הקדוש.

שני אנשים בעולם יצאו משם ולא השתתפו בעצת דור הפלגה, האחד היה אברהם אבינו [דור תשיעי לשם בן נח] שחי בדור ההוא, ומרד בנמרוד שביקש להמריד את כל העולם נגד הקב"ה, והשני היה אשור [בן שם בן נח] שיצא אף הוא ולא רצה להשתתף במרד הכללי, וככתוב בתורה (פרשת נח) מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא אַשּׁוּר, ופי` חז"ל ""כיון שראה אשור את בניו שומעים לנמרוד, ומורדים במקום לבנות המגדל, יצא מתוכם, אמר, היאך אני דר בין הרשעים הללו, והלך לו, שנאמר מן הארץ ההוא יצא אשור", אולם קיימת עדיפות ברורה לאברהם שהלך לעשות נפשות לדת האמת, וגייר הרבה גרים תחת כנפי השכינה, ואשור רק יצא משם ולא השתתף בעצתם, אך לא ניסה לעשות נפשות להקב"ה. ולכן מאחר ושני אלה לא השתתפו בעצת החוטאים, נתן הקב"ה את שכרם בכך שנתן את הלשון הקדוש לאברהם וזרעו, וכן היו מדברים אבותינו הק` בשפת לשון הקודש כמפורש בהרבה מקומות, אולם הכתב הקדוש ניתן כשכר ל`אשור`, והאומה שיצאה ממנו [שמלכותם הייתה בעיר בירתם נינווה שעל שפת נהר פרת מול העיר `מוסול` שבעיראק כיום] הם השתמשו בכתב הקודש הזו שבה נברא העולם.

ולכן היה חסר מעם ישראל הכתב הקדוש כל זמן שזכותו של אשור הייתה קיימת, וזוהי הסיבה שעד סוף תקופת בית ראשון השתמשו עם ישראל אף בכתבי הקודש רק בכתב העברי הידוע כיום מהכתובות הרבות וכן נמצא הכתב הזה בספרים העתיקים שנתגלו שמצאה הארכיאולוגיה, וכמבואר בפירוש בתלמוד (סנהדרין כב א) מכיוון שכל אותו הזמן היו האשורים משתמשים בכתב הקדוש הזה בזכות אבי האומה `אשור שפרש מעצת דור הפלגה.

אחרי גלות עשרת השבטים על ידי סנחריב מלך אשור וחורבן בית ראשון תמה זכותו של אשור, האומה עברה מן העולם בחורבן נינווה שהייתה ארבעים שנה אחרי הנבואה על חורבן אשור שניבא הנביא יונה, אז זכו בני אברהם אבינו גם בכתב הקדוש שלא היה בידיהם קרוב לאלף שלש מאות שנה, ואז כשעלו בני ישראל לירושלים אחרי גלות בבל התנבא עזרא הסופר שהגיע הזמן להתחיל בשימוש בכתב הקודש הנקרא `כתב אשורי` על שם מקורו עד הזמן ההוא, והפסיקו מלהשתמש בכתב העברי בכתבי הקודש, ובסת"ם, והוא הטעם לשמו של עזרא `הסופר`, מכיוון שהוא היה הסופר הראשון שחידש לכתוב התורה בכתב האשורי.

דעת ראשונים (ריטב"א מגילה ב ב, ועוד) שלוחות הברית שקיבל משה מן השמיים היו כתובות כבר אז בשעת מתן תורה בכתב האשורי, כיון שזה ורק זה הכתב היסודי שבה נברא העולם, אלא שאז עדיין לא הגיע הזמן לעשותו ככתב של עם הקודש מהסיבה הנ"ל, והיה הכתב הזה ידוע למשה וגילה אותו בסוד לגדולי ישראל, [ידוע כיום שקיימת התאמה נפלאה בין הלשון והכתב שלנו, כי נמצא באופן מדעי שההד היוצא מהקול הנשמע מהאותיות העבריות יוצרות גל אויר הדומה לצורת האות כפי שהוא בכתב האשורי שלנו שבה כותבים בספרי התורה ותפילין וכו`, הרב זמיר כהן שליט"א מרחיב בגילוי מדהים זה באחד מההרצאות].

בהצלחה – מנשה ישראל