שלום רב,זוהי שאלה מהותית מאוד

שלום וברכה,

התורה אומרת בפירוש שה' נתן בחירה חופשית לבני אדם לשמור את תורתו (דברים פרק ל, טו): "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המוות ואת הרע, אשר אנוכי מצווך היום לאהבה את ה' אלוהיך ללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו, וחיית... החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים". 

 אצטט לך קודם כל את דבריו של הרמב"ם, בהלכות תשובה פרק עשירי:

"רשות כל אדם נתונה לו:  אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו; ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו.  הוא שכתוב בתורה "הן האדם היה כאחד ממנו, לדעת, טוב ורע" (בראשית ג,כב)--כלומר הן מין זה של אדם היה אחד בעולם, ואין לו מין שני דומה לו בזה העניין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע ועושה כל מה שהוא חפץ, ואין לו מי שיעכב על ידו מלעשות הטוב או הרע.  וכיון שכן הוא, "פן ישלח ידו" (שם).

ה,ב  אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טיפשי האומות ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחילת ברייתו להיות צדיק או רשע.  אין הדבר כן, אלא כל אדם ואדם ראוי להיות צדיק כמשה רבנו או רשע כירובעם, או חכם או סכל, או רחמן או אכזרי, או כיליי או שוע; וכן שאר כל הדעות.ה,ג  ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאיזה דרך שירצה.  הוא שירמיהו אומר "מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב" (איכה ג,לח)--כלומר אין הבורא גוזר על האדם לא להיות טוב, ולא להיות רע.

ה,ד  וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד על עצמו; ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על מה שעשה לנפשו, וגמלה רעה.  הוא שכתוב אחריו "מה יתאונן אדם חי, גבר על חטאיו" (איכה ג,לט).  וחזר ואמר הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו, שהרשות עתה בידינו.  הוא שכתוב אחריו, "נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד ה'" (איכה ג,מ).ה,ה  [ג] ועיקר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה--שנאמר "ראה נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב, ואת המוות, ואת הרע" (דברים ל,טו), וכתוב "ראה, אנוכי נותן לפניכם--היום:  ברכה, וקללה" (דברים יא,כו):  כלומר שהרשות בידכם; וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם--עושה, בין טובים בין רעים.  ומפני זה העניין נאמר "מי ייתן והיה לבבם זה להם" (דברים ה,כה)--כלומר שאין הבורא כופה בני האדם ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא ליבם מסור להם."

* * *

כעת,

אין ספק שיש לנו בחירה חופשית. זו עובדה, שהרי אנו בוחרים בעצמנו אם לקיים את המצוות או למרוד חלילה, ועובדה שיש חוזרים בתשובה ויש יוצאים בתשובה, מה שלא תמצא אצל בעלי חיים שאין להם בחירה כלל. כך שגם אם איננו מבינים את התהליך של הבחירה והידיעה - זו לא קושיה, שהרי אפילו את המוח אנו בקושי מבינים, קל וחומר את בורא עולם.
ובמענה לשאלתך:
אלוקים איננו אדם, וכשאומרים שהוא יודע את העתיד - אין הכוונה לידיעה אנושית. אלוקים רואה את העתיד מהסיבה הפשוטה שהוא יתברך נמצא בעתיד, הוא נמצא בכל זמן - בעבר בהווה ובעתיד בו-זמנית, שהרי הוא אינסופי ונצחי. במילים אחרות, אתה ברגע זה בוחר בחירות גם בעבר וגם בהווה וגם בעתיד, ואלוקים רואה את כל הבחירות שלך בו-זמנית - רק לאחר שאתה בוחר אותן, ובכל רגע אתה עשוי לשנות את הבחירות שלך - ואלוקים תמיד יהיה מודע למה שאתה בוחר, כי הוא נמצא בכל הזמנים. מאחר שאלוקים אינו תלוי בזמן - הוא אינו קובע מה יהיה, אלא רק צופה בכל הבחירות מבלי להתערב בבחירה. כדי להבין עניין זה לעומקו, קרא את החוברת "שיחה גורלית" (חפש בגוגל).
 
לעצם שאלתך,

הקב"ה יודע מה יבחר האדם, רק משום שכך בוחר האדם. כלומר - הבחירה היא סוף סוף של האדם עצמו, והקב"ה מודע לבחירתו של האדם.
זו שאלה עמוקה, שהתשובה לה מורכבת, והטעות שבה נובעת מהמחשבה שאלוקים דומה לאדם שנמצא בזמן מסוים, ועל כן ידיעתו סותרת את הבחירה שבזמן אחר. אך מאחר שאלוקים איננו משתנה, ואינו "נוסע בזמן", על כן ידיעתו והמציאות מתקיימות כאחד, ולא סותרות זו את זו. מה שאצלנו אורך אלפי שנים, בעיני אלוקים אורך שנייה אחת. אם ננסה להמחיש זאת בדרך גרועה, ולהבדיל עד אינסוף הבדלות מהנידון, קח דוגמה מתחושת הזמן של בעלי חיים שונים לעומת האדם. כך לדוגמה, התנועה של האדם נראית אטית מאוד בעיני הזבוב, למרות שמציאותו של זבוב ומציאותו של אדם חופפות - אולם תפיסת הזמן שלהם שונה, ואת מה שעושה ונע האדם בדקה, רואה הזבוב כדבר שאורך שעה ארוכה.
להבדיל אינסוף הבדלות, שכלו של אלוקים נמצא מחוץ למרחב המקום והזמן, זה הוא שכל מוחלט שנמצא בכל מקום ובכל זמן, ולכן ידיעת כל הדברים מגיעים אליו מעצם מציאותם. מה שאורך במציאות שנים ועידנים - עם כל הבחירות המתבצעות בהם - גלוי וידוע בשנייה אחת לשכל העליון, מאחר שמה שמתרחש אצלנו באלפי שנים - נחזה לעיני השכל העליון בפחות מאפסית השנייה (אפילו לא אפסית השנייה, מפני שהוא אינו תלוי בזמן). אך שתי המציאויות הללו חופפות, ואינן סותרות זו את זו, רק אורכן שונה בעינינו לעומת עיני אלוקים בדרך משל, כפי שנאמר: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור, ואשמורה בלילה". מסיבה זו הבחירה והידיעה אינן סותרות זו את זו, כי הן לא מתרחשות בשני זמנים שונים, אלא כשתי תפיסות שונות את אותה מציאות באריכות ובמהירות אדירה (ולהמחשה גרועה בדרך משל, ראה שוב את דוגמת הזבוב לעיל).

בברכה,

דניאל בלס