האם התפילות מתקבלות?

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

שלוש התפילות שמתפללים ביום אינן תפילות אישיות, לרווחה אישית, ולכן לא מוזכרות בהם בקשות אישיות על עצמנו - אלא מדובר בתפילות כלליות על הציבור - עבור כל עם ישראל. כל יהודי שמתפלל הנו שליח לזכות את ישראל ולהגן על עמו בתפילותיו על הציבור.

הבט היטב היטב במילים המגנות בזכויותיהם על עמנו במשך 3300 שנה מהכחדה:

https://www.hidabroot.org/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94
 

אלמלא היו בני עמנו מתפללים ושומרים מצוות, היו נכחדים ח"ו ככל העמים הקדומים.

וכפי שמארק טווין (שביקר בארץ ישראל ב-1867) כתב:
"אם יש אמת בסטטיסטיקה, מהווים היהודים אחוז אחד, מן הגזע האנושי. הרי זה כמשב עמום ומעורפל של אבק כוכבים ההולך לאיבוד בתוך הקרינה הגדולה של שביל החלב. על פי גודלם היחסי באוכלוסייה מסתבר היה שבקושי היו שומעים עליהם, אך שומעים עליהם, ומאז ומעולם שמעו עליהם. העם היהודי בולט על פני התבל, ככל עם אחר, וחשיבותו המסחרית גדולה מעבר לכל פרופורציה יחסית למיעוטו המספרי. תרומתו לרשימת גדולי העולם בספרות, במדע, באמנות, במוסיקה, בכלכלה, ברפואה, בלימודים מעמיקים, גם היא חורגת מכל פרופורציה ליחסותו המספרית. הוא ניהל מאבק נפלא בעולם, בכל שנותיו, והוא עשה זאת כשידיו כבולות מאחוריו. הוא יכול היה להתרוקן מתוכנו להיות נבוב והינו סולחים לו על כך. המצרים, הבבלים והפרסים עלו לגדולה מילאו את העולם בקול שאון ופאר, אחר כך נמוגו כעשן ונעלמו מן האופק. אחר קמו ממלכות יוון ורומי בקול רעש גדול ואף הן התפוגגו ונגוזו. עמים אחרים התנשאו והניפו גבוה גבוה את הלפיד שלהם, אולם הוא בער עד תום והם נותרו כעת באור הדמדומים או שנעלמו כליל. היהודים ראו את כולם שרדו וגברו על כולם, והם כיום מה שהיו מאז ומעולם, מבלי לשקוע או לסגת, מבלי להתנוון או להיחלש. לא נס ליחם ולא חל פיחות באנרגיה שלהם ולא בערנות ובחריפות מוחם. כל הדברים האחרים הם בני חלוף, פרט ליהודי. כל הכוחות האחרים חולפים ועוברים, אך הוא נשאר. מה סוד נצחיותו?" (Mark Twain, Harpers Magazine, Sept 1899).
 

היהדות מוכיחה את עצמה שוב ושוב באמצעות עובדות על-טבעיות אלה בהיסטוריה של בני ישראל, המעידה על שליחותו המיוחדת, ועל גאולתו המיועדת. זו הסיבה שעם ישראל פורסם בכל העולם, ותורתו הופצה בכל הארצות, כדי שכל העולם כולו יכיר את עם ישראל ותורתו, ויכיר את מושגי המשיח והגאולה, כך שכאשר יגיע המשיח האמיתי - העולם יהיה מוכן לקראתו, מוכן לרעיון הגאולה ותיקון העולם.
במשך אלפי שנים מכוון הבורא את העולם שלב אחר שלב לקראת שלמותו ותיקונו, ועם ישראל נועד להיות חוד החנית, העם הנבחר, אשר יהיה אור לכל העמים כנאמר בתורה: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו).
 

ולעצם שאלתך,

אינספור יהודים שהתפללו ראו ישועות בלתי רגילות. אך גם מבחינה סטטיסטית, רואים כיצד התורה מובילה לחיים מאושרים יותר. לדוגמה, יש הרבה פחות מחלות בחברה החרדית מאשר בחברה החילונית. חברה שאינה שומרת על הצניעות סובלת מהרבה יותר מחלות וזיהומים המועברים במגע בין אישי. מי שאינם שומרים על איסור הנידה סובלים יותר מסרטן הרחם, ועוד סוגי מחלות שנפוצים בזמן הנידה. גם שיעורי האוטיזם נמוך בהרבה בחברה שומרת מצוות.

ועוד, תוחלת החיים גבוהה יותר בחברה החרדית, כלומר יש הרבה יותר זקנים בחברה, והזקנים מתפקדים ושומרים על צלילות דעתם. את אורך החיים מנסים להסביר זאת באופן פסיכולוגי ע"י תוכן רוחני, משפחתיות וקהילה תומכת. ואת צלילות הדעת מנסים החוקרים להסביר באמצעות הלימוד התורני ששומר על צלילות השכל, ובעקבותיו מנסים בבתי אבות לחילונים לשחק יותר משחקי זיכרון וכדו'. למרות ההסברים - מהעובדות לא ניתן להתעלם. החברה החרדית בריאה יותר ומאריכה ימים!

גם נמצא שרוב החרדים הם בעלי משפחות מרובות ילדים, ובכל זאת מצליחים לגדל ולחתן את ילדיהם בכבוד ואף לדאוג להם למגורים. אמנם משפחות חרדיות לא זוכות להחזיק שתי מכוניות, אך הן גם לא מחפשות את העושר החומרי. הם זוכים להעמיד יותר צאצאים.

בעניין העובדה השנייה, ניתן לראות שהקהילה החרדית תומכת הרבה יותר בחבריה, באמצעות מוסדות חסד ורפואה שאפילו החילונים נהנים מפירותיה, כגון חסדי נעמי, יד שרה ועזר מציון, שפועלים בכל רחבי הארץ ועושים יותר ממה שהמדינה עושה למען נזקקיה. בחברה החילונית אין לעניים אלמנות ויתומים כמעט תמיכה מהקהילה, אולם בחברה החרדית ישנה תמיכה אישית וקהילתית בכל משפחה שנקלעת למצוקה. העובדה שמשפחות חרדיות משלמות כספי מעשר לעניים ונזקקים מעידה על כך. 

עוד מדד לאיכות חיים נמצא ברמת הפשיעה. גם כאן מתכבדת החברה החרדית בעובדה ששיעורי הפשיעה בה נמוכים עד מאוד. נדירים מאוד בחברה החרדית מקרים של רצח, סחר בסמים, שודים, פריצות, כנופיות, מאפיה, דקירות, אונס, הכאת נשים, תגרות ואלימות. והם כמעט ולא ימצאו בה כלל. בבתי הספר החרדים לא מצויה התגרות ואלימות בין הנערים, קיים כבוד למורים, וילדים ונערים נזהרים מאוד שלא לפגוע ברגשותיהם של ילדים מכוערים, שמנים או בעלי מומים. אם עושר נמדד גם ברמת איכות חיים, הרי שאיכות החיים גבוהה בהרבה בחברה החרדית.

הבה ניתן דעתנו גם לבריאות הנפשית, שהיא חשובה לא פחות ואפשר להתווכח שאפילו יותר מן הבריאות הגופנית.

בימינו דיכאון היא מחלה שפשטה בכל רחבי העולם החילוני והמערבי, ושיעוריה גועים בקרב צעירים. ובעיקר מבוגרים וזקנים. אולם מחלה הרסנית זו אינה נפוצה בציבור החרדי. וסקרים מראים ששיעורי השמחה וסיפוק החיים בחברה החרדית גבוהה בהרבה מאשר בחברה החילונית.

מפתיע לראות שככל שאדם מקפיד יותר על שמירת המצוות, כך הוא מעיד על רמת סיפוק גבוהה יותר: 62% מהחרדים מעידים על סיפוק, לעומת זאת רק 40% מהדתיים הלאומיים מעידים על סיפוק. רק 30% מסורתיים מעידים על סיפוק, והחילונים בתחתית הרשימה: 26% בלבד מעידים על סיפוק מהחיים.

מבחינה פסיכולוגית של בריאות הנפש, אין ספק שהחברה החרדית מצליחה יותר מחברה שאינה שומרת תורה ומצוות.

נמצא שגם רמת הסיפוק בנישואין, רמת הקשר הזוגי והכבוד שבין גבר לאשתו, גבוהים יותר במגזר החרדי. לעומת זאת שיעור הבגידות, ושיעורי הגירושין - נמוכים בהרבה בחברה החרדית. ציטוט מוויקיפדיה: "מאפיינים נוספים של ציבור זה הם שיעור ילודה גבוה, נישואין בגיל צעיר יחסית ואחוז גירושין נמוך" (ערך יהדות חרדית).

בחברה החילונית והמערבית כל אדם שלישי שמתחתן - מתגרש. בכתבה שפורסמה לא מזמן נכתב "1 מכל 3 זוגות מתגרשים: אז למה אנחנו מתחתנים?".

אין ספק שמי שהולך בתורת ה' חי טוב יותר גם בעולם הזה, בבריאות טובה יותר, עם נפש רחבה יותר, בפוריות גבוהה יותר, באריכות ימים. ואם כל עם ישראל היה שומר את התורה - מיד היה נגאל מכל אוייביו. 

ראה הרצאתו של הרב זמיר כהן על קיום מצוות במאה ה-21:

 
בברכה,
דניאל בלס