התמודדות עם משפחה שלא שומרת תורה ומצוות

שלום כבוד הרב,
אני בעלת תשובה מספר שנים (כבר נשואה וגרה עם בעלי) ומשפחתי לא שומרת תורה ומצוות. יש במשפחה שמאמינים יותר ויש שפחות אך לא שומרים תורה ומצוות, יש מעט מסורת.
קשה לי עם זה מאוד. אני יודעת שהתורה אמת ושצריך לשמור כשרות, צניעות, שבת וכל שאר המצוות ואני יודעת שהאמונה בבורא עולם ובתורתו היא האמת ודרך החיים שצריכה להיות לנו כיהודים. קשה לי מאוד עם העובדה שהמשפחה שלי לא נמצאת באותה תפיסה. חשוב לי לציין שיש הרבה כבוד במשפחה אחד כלפי השני ומכבדים אחד את השניה, עם זאת זה מפריע לי מאוד כי אני יודעת שהדרך שהם נמצאים בה היא לא דרך התורה. הנושא חשוב לי כי הם יקרים לליבי מאוד ואני אוהבת אותם מאוד. אני מתפללת עליהם שיחזרו בתשובה והרבה פעמים גם אומרת לידם דברי תורה ומדברת על אמונה, אבל אני פשוט מרגישה שאני רוצה לצעוק שיתעוררו ושיראו את האמת ויאמינו בבורא עולם ושיחזרו בתשובה. בעלי אומר שהגישה הזו רק מרחיקה ושזו לא הדרך לקרב, אך זה מה שקיים אצלי בלב.
בעיקר קשה לי מול ההורים שלי (הוריי גרושים ואבי נשוי בשנית)- הם עלו לארץ, אבי הקפיד לשמור על המסורת, אביו היה בעל תשובה, אשתו של אבי מאמינה בבורא עולם אבל מפרשת לעצמה את ההלכות ואימי פחות מאמינה ופשוט אומרת שיש דברים שהיא לא יודעת/לא מבינה בעולם ..
קשה לי גם לראות את הדרך שילדים היום מתחנכים (כמו שגם אני גדלתי) ע"י צפייה בסדרות עם מסרים לא חינוכיים (גם כשנראה תמים- פוקימון וכו', מציג מלא אלימות ורוע. אפילו בסרטים של פעם כמו רובין הוד יש מסרים אנטי יהודיים של גנבה וגילוי עתידות), וכמעט ואפס התייחסות לערכי היהדות וסיפורי התורה בתור ילדים. במיוחד קשה לי כשהילדים האלו הם הילדים של בן דוד שלי ומהמשפחה שלי.
איך אפשר להתמודד עם הרצון לקרב ומצד שני ה"אש" הזו שבוערת לי בלב שלא כל כך מאפשרת לי להיות קולית אלא יותר נסערת מהדיסוננס של המציאות..?
מקווה שהצלחתי להבהיר את תחושותיי ולבטיי,
תודה מראש.