תפילת צדיק בן צדיק

שלום רב

אכן שאלה חמורה, ואחזק את הקושיא שלך מדברי חז"ל במקום אחר (תענית כ"ה ע"ב) ברבי אליעזר שאמר כ"ד רננות בעצירת גשמים ולא נענה, ורבי עקיבא נענה מיד, ויצאה בת קול `לא מפני שזה גדול מזה, אלא מפני שזה מעביר על מידותיו וזה אינו מעביר על מידותיו` והפירוש, שרבי עקיבא היה מעביר על מידותיו לפי שהיה בן גרים והוצרך ללכת נגד הטבע שלו, ונגד מה שהיה רגיל, מה גם שהיה עם הארץ עד גיל ארבעים ורק אז התחיל ללמוד, ומזה נשמע שתפילת צדיק בן רשע עדיף להתקבל.

ותירץ בספר ערבי נחל, כי המכוון מדברי רש"י היא בדיוק ההיפך, שהרי אמרו חז"ל במסכת יבמות: "אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מִפְּנֵי מָה הָיוּ אַבְרָהָם וְיִצְחָק עֲקוּרִים מִפְּנֵי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל צַדִּיקים". ולפי זה ישאל השואל אם כן למה מיהר יצחק להוליד תולדות בגיל שישים ולא כאברהם שהוליד בגיל מאה רק מפני שהקב"ה התאוה לשמוע לתפילתו הרבה שנים, והתירוץ הוא כי עיקר רצונו של הקב"ה לשמוע את קול תפילתו של מי שהוא צדיק בן רשע, ולכן הקב"ה לא ממהר ליתן לו את משאלתו, ומפני כך לא הוליד אברהם עד גיל מאה מפני שהיה צדיק בן רשע שתפילתו אהובה מאוד לפני הקב"ה, וכביכול משתלם צער הצדיק לנוכח הרצון האלוקי לשמוע לתפילת צדיק מן הסוג הזה. מה שאין כן יצחק שהיה צדיק בן צדיק אין תפילתו בדרגה כל כך גבוהה שיהיה ראוי שיצטער הצדיק במניעת מילוי משאלתו, ולכן נענה יצחק בגיל הרבה יותר צעיר מאשר אברהם.

ולכן אמרו חז"ל שמה שנענה יצחק מיד היה בגין היותו צדיק בן צדיק ולא בן רשע, שאילו היינו לוקחים בחשבון את התפילות של רבקה שהיתה צדקת בת רשעים לא היו ממהרים למלא את משאלתם מאחר שהקב"ה מתאוה מאוד כביכול לתפילות צדיקים בני רשעים.

בהצלחה - מנשה ישראל