האם הצדיקים נחתמים בראש השנה לחיים?

שלום וברכה

ברור שאין הכוונה כמובן מפשוטו, וכי הצדיקים יחיו לעולם, הלא סוף כל האדם למיתה. וכן הרשעים לא ימותו מיד, והרי ה` מאריך אפו לרשעים, וביאר התוספות רי"ד מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב שלשה ספרים נפתחים בר"ה אחד של צדיקים גמורים פי` האי צדיקים ורשעים לאו דוקא שכמה צדיקים מתים וכמה רשעים חיים אלא כדין זה שנמצאת להן זכות לחיות ואפילו הם רשעים ורשעים כדין שנמצאת להן חובה למות ואע"פ שהן צדיקים כדכתיב והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע שהזוכה בדין קורא צדיק והמתחייב קורא רשע והאריך בדבר בחידושי הריטב"א מסכת ראש השנה דף טז עמוד ב ועכשיו קשה לנו מה שאמר ר` יוחנן, וכי כל הרשעים מתים ויש להם יסורים או כל הצדיקים חיים ויש להם הנאות, והלא הכתוב צווח (קהלת ז`) יש צדיק אובד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו, וכתיב (קהלת ח`) אשר יש צדיקים [אשר] מגיע אליהם כמעשה הרשעים, ואמר חבקוק (פ"א) כי רשע מכתיר את הצדיק, ומשנה שלימה שנינו (אבות פ"ד מט"ו) אין בידינו משלות הרשעים אף לא מיסורי הצדיקים.

וכן הכתוב אומר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו כמו שתרגם אונקלוס, ואמרו באגדה אל אמונה ואין עול כשם שמשלמין לרשעים בעוה"ז מיעוט זכיות שבידם כך נפרעין מן הצדיקים מיעוט עבירות שבידם, לומר שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה ואפי` לרשעים משלם שכר מיעוט זכיותיהן ואינם נבלעות בעבירותיהן, וכן נפרע מן הצדיקים ממיעוט עבירות שבידם ואינם נבלעות בזכיותיהן, וזהו שאמר (משלי י"א) הן צדיק בארץ ישולם אף כי רשע וחוטא.

ובתירוץ קושיא זו כתב רבינו הרמב"ן כי מה שאמר כאן צדיקים גמורים או רשעים גמורים לא צדיק ממש ורשע ממש אלא כל שזכה בדינו לטובה נקרא צדיק גמור כלומר צדיק בדין זה וכל שמתחייב בדינו נקרא רשע כלומר רשע בדינו כמו שאמר הכתוב (דברים כ"ה) והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע שפירושו צדיק בדינו ורשע בדינו, ופעמים שזה הזוכה בדין יהיה צדיק ממש וראוי לתת לו שכר גם כן בעוה"ז וכן הרשע שמתחייב רשע ממש וראוי להענישו כפי עונותיו אף בעוה"ז, או אפשר שהזוכה בדינו יהיה רשע גמור אלא שמטיבין לו בעוה"ז על מיעוט זכיות שבידו, והמתחייב בדין יהא צדיק באמת אלא שמריעין לו בעוה"ז לפי עבירות שעשה שראוי לקבל עונשן בעוה"ז, הכל לפי דינו של הקב"ה, אבל כשיהא יום המיתה ידין כל אחד בעולם הנשמות כפי הראוי לו, וכן ביום הדין בגוף ובנפש כפי הראוי לו, ע"כ

בברכה

בנימין שמואלי