התרת נדרים

כבוד הרב שלום,

בעקבות כמה דברים וסיפורים שקראתי בזמן האחרון בעלוני השבת השונים בעניין התרת נדרים ברצוני לברר האם אני צריכה לעשות התרת נדרים באופן אישי במקרים הבאים:
1. שהייתי בגיל 25 לאחר שסיימתי תואר ראשון ולא מצאתי עבודה מהר, במוצאי שבת אחד שעדיין לא מצאתי עבודה אבא שלי בירך אותי שאמצא את הזיווג שלי בקרוב ואני עצרתי אותו באמצע והתפרצתי ואמרתי "מספיק כבר עד שאני לא אמצא עבודה בתקן קבוע במשרד ממשלתי אני לא אצא עם מישהו ולא אתחתן חבל לכם על הזמן שיהיה לכם ברור"... מאז ועד היום יצא לי לעבוד כל הזמן בכל מיני עבודות שהוגדרו מראש כל פעם לתקופה זמנית ולא משהו קבוע, גם שהתקבלתי למשרד ממשלתי זה היה מילוי מקום וכמה שרצו שאשאר לא הצליחו להשיג בשבילי תקן קבוע..
כיום אני בת 30, ספציפית עכשיו שוב בתקופת אבטלה, ועדיין רווקה... כל השנים האלה אני בחיפושים אחרי עבודה קבועה ואחרי הזיווג אך כרגע עדיין לא מצאתי אותו ואני חוששת שאולי אחת הסיבות לכך זה מה שאמרתי באותו מוצאי שבת, היום אני מבינה ויודעת שזה טעות להגיד דבר כזה ולחשוב כך, אבל למילים יש כח.. האם אני צריכה לעשות התרת נדרים על זה?
2. שהייתי בגיל 20 הייתי עם אמא שלי בהפרשת חלה אצל חברה, ובמהלך הערב הרבנית שעשתה את ההפרשת חלה אמרה "זה עכשיו עת רצון שכל אחת תנסה לקבל על עצמה משהו" ושאלה אותי- מה את מקבלת על עצמך אז אמרתי לה את הקבלה ואז היא בירכה אותי לזיווג בקרוב ואני הוספתי על דבריה ואמרתי "אחרי אחיות שלי" - אמרתי את זה מישום שאז 2 אחיותי הגדולות ממני טרם התחתנו, ב"ה היום אחת נשואה כבר כ-6 שנים ואילו השניה שלפניי עדיין לא. זה היה מתוך כוונה טובה אבל היום ברור לי שלא נכון להגיד דבר כזה ביחוד בזמן שעת רצון. האם אני צריכה לעשות על זה התרת נדרים?