מספר האותיות בתורה

שלום וברכה

דף על הדף קידושין דף ל עמוד א 

כתב כאן רבינו הפני יהושע: הואיל ואתא לידי שנקראו הראשונים סופרים שהיו סופרים כל אותיות שבתורה, אימא בה מילתא דהוי קשיא לי כמה שנין, לפי שמצאנו בספרים קדמונים ואחרונים שמספר כל אותיות שבתורה הם ששים רבוא, ועל זה רומז ישראל י'ש ש'שים ר'בוא א'ותיות ל'תורה, ושכל אחד מישראל יש לנשמה שלו אחיזה באות אחת, דבר זה הוא כמעט מוסכם ונזכר בזוהר ובסה"ק של"ה במקומות הרבה, ועמדתי משתומם ומתפלא לפי חשבון חמשים פסוקים שערתי בלבי שלא יהיו אותיות התורה כי אם חצי ערך החשבון המוזכר, עד שראיתי בס' חסד לאברהם שהרגיש בזה כו' ונ"ל דהדברים ג"כ כפשוטן שזהו ששים רבוא עם התרגום, שנמסר ג"כ בסיני.

ועוד נ"ל לפרש בענין יותר מרווח, שכל אות מאותיות התורה יש לה שתי בחינות קדושות ענין קדושת הכתיבה שנכתב באצבע אלקים וענין קדושת הקריאה כו' ואמרינן נמי יש אם למקרא ויש אם למסורה, וראיה ברורה לדברי שהרי כל אותיות שבתורה נאצלו מהשם הקדוש הוי' ב"ה, ולא כשהוא נכתב הוא נקרא, וא"כ כל התורה כיוצא בה הכתיבה לחוד והקריאה לחוד וא"כ שפיר מצינן למימר שעולין ששים רבוא, ל"א ריבוא דכתיב וכ"ט דקריין, וכמה אותיות לרוב שאין ניכרין כלל במבטא ואין בהם אלא בחינת כתיבה כאותיות הווין ואלפין שבאמצע התיבה והנחה, כן נ"ל נכון בעזה"י ואם שגיתי אתי תלין, וה' הטוב יכפר בעדי, עוד יש לפרש ע"ד מזה ומזה הם כתובים, עכ"ל הפנ"י.

וכ"ק אדמו"ר בעל הלב שמחה זצ"ל אמר (בפר' יתרו - תשל"ח) בשם אביו בעל האמרי אמת זצ"ל די"ל דהגוילין והחלק שבין השורות והאותיות מצטרפים לאותיות כי הכל הוא תורה עכ"ד.

ובעל הלב שמחה עצמו ביאר, דאי' לגבי בנות צלפחד: פרשה זו כתובה לפני במרום, ומבואר דיש תורה גם בשמים לפני הקדוש ברוך הוא חוץ מהתורה שהוריד לבנ"י, וא"כ בצירוף ב' התורות, התורה שאצלנו והתורה שבשמים יש יחד ס' רבוא, ועוד האריך בד"ק בענין זה.