באיזה ימים בשנה אסור להתענות תענית יחיד?

שלום רב,

אסור להתענות בשבת (שלחן ערוך סימן רפח סעיף א), יום טוב (ראה שם סימן תקע סעיף א), ראש חודש (שם סימן תיח סעיף א), חול המועד (שם סימן תקמז סעיף א), ערב יום הכיפורים (רמ"א סימן תרד סעיף א), חנוכה (שלחן ערוך סימן תרע סעיף א. ולגבי ערב חנוכה, ראה שלחן ערוך סימן תרפו סעיף א ומשנה ברורה שם), ט"ו בשבט (מגן אברהם סימן תקעג סק"א), פורים (שלחן ערוך סימן תרצו סעיף ג) וט"ו באב (מגן אברהם סימן תקעג שם. וע"ע שלחן ערוך סימן תקעח ומשנה ברורה שם).

ונוהגים גם שלא להתענות בל"ג בעומר, ראש חודש סיון עד שבועות, ובימים שבין יום הכיפורים לסוכות (מגן אברהם סימן תקעג שם).

 
לפי מנהג הספרדים מותר להתענות תענית יחיד בחודש ניסן, חוץ מיום ראש חודש ניסן, ושבעת ימי חג הפסח (שלחן ערוך סימן תכט סעיף ב, וחזון עובדיה פסח חלק ב' עמוד ה), ומנהג האשכנזים להימנע מכך (רמ"א שם).

אסור להתענות באסרו חג של חג השבועות (שלחן ערוך סימן תצד סעיף ג), ובשאר אסרו חג, לפי מנהג הספרדים מותר אלא שטוב להחמיר (חזון עובדיה שם), ומנהג האשכנזים להימנע מכך (משנה ברורה סימן תכט ס"ק יד).

ונחלקו הפוסקים האם מותר להתענות בפסח שני כמבואר במקורות.

מקורות: באשל אברהם (סימן קלא ד"ה הנוהגין) כתב, שאם חל תענית בה"ב בפסח שני רשאי להתענות. וכ"כ בשו"ת זכרון יהודה חלק א' (סימן קסו) ובשו"ת מהרש"ם חלק ו' (סימן לב). וע"ע אליו בספרו דעת תורה (סוף סימן תצב) שהביא מספר מחברת הקודש להרמ"ע בכוונת הספירה שכתב שאין להתענות בפסח שני, אבל בשנה שחל בה"ב מותר לציבור להתענות בו.

אולם דעת הרב יוסף שאול נתנזון זצ"ל בספרו דברי שאול - יוסף דעת (סימן תא) שאין להתענות בו. ובשו"ת מהרש"ם הנ"ל, בהגהת נכד המחבר הרב שלום שבדרון זצ"ל, הביא ששמע מהרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל שהגדולים בעיר הקודש ירושלים תבנה ותכונן דנו גם כן בזה, ומצאו כתוב בפנקס בית הכנסת של חורבת רבי יהודה החסיד זצ"ל שאם יארע כן לא יתענו בה"ב אלא ב' תעניות בלבד.

 
ובלוח ארץ ישראל כתב, והמתענים בה"ב יש שאין מתענים כלל ביום זה (ומהם שמתענים למחר), ויש שמתענים רק עד חצות. וע"ע בשו"ת משנה הלכות חלק י"א (סימן תד) שכתב שאם הוא נוהג להתענות מותר, מכל מקום החדל יחדול כפי הוראת הזקן היוסף דעת הנ"ל.

בברכה,

הלל מאירס