תרומת אברים לאחר שאדם נפטר

שלום וברכה

ראשית ארחיב מעט על מה שכתבתי בתשובה הקודמת.

הצלת חיים היא הערך הכי עליון בעם ישראל וכמעט כל המצוות (מלבד עריות ע"ז ושפיכות דמים) נדחות כדי להציל נפש מישראל. אולם אסור לדחות נפש מפני נפש וכפי שכתבתי ששפיכות דמים אינה מותרת אף לצורך פיקוח נפש והטעם הוא כמבואר בגמרא שאיננו יודעים חייו של מי חשובים יותר שנדחה את השני מפניו ולכן שב ואל תעשה עדיף. גם חולה סופני שנוטה למות אסור להרוג לצורך הצלת אדם צעיר שבוודאי יאריך ימים כתוצאה מהריגת החולה כי איננו יכולים להחליט ולהכריע מה חשוב יותר לבורא עולם חייו של החולה הסופני שחי עוד חמש דקות או חייו של הצעיר ועל כן גם בזה נאמר שוב ואל תעשה עדיף. לכן אסור להוצאי איברים מאדם לפני מותו הסופי כי בזה נקצר ימיו ואפילו ברגע אחד ואין לנו שום היתר לקצר ימי אדם אחד כדי להציל את חבירו. כמובן שגם האדם עצמו לא יכול להסכים שיהרגו אותו קודם זמנו כדי להציל אדם אחר.

אולם משנקבע רגע המוות והאדם הוגדר כמת, מותר לקצור ממנו איברים להצלת חיים כי כעת לא נותר לנו אלא מצוות קבורה, מצוהו לקבור את כל גופו של המת, אבל מצות קבורה נדחית מפני פיקוח נפש ולכן נוכל לקחת את כל האיברים שראויים לשימוש לאחר פטירת האדם כדי להציל חיים.

הגדרת רגע הפטירה:

יש בזה מחלוקת גדולה בין הפוסקים הרם מוות מוחי כאשר הלב עדיין פועם האם זה מוגדר כמוות או לא. דעת הרב עובדיה זצ"ל ואיתו עוד פוסקים אחרים שאם אכן גזע המוח מת לגמרי הרי שהאדם מוגדר כמת ומותר להוצאי ממנו את איבירו ודעת חלק מהפוסקים שרק מוות של הלב מוגדר כמוות. את רוב האיברים ניתן לתרום כאשר כאשר הלב עדיין פועם ולא לאחר מכן ולכן לפי הפוסקים המגדירים את רגע המוות כמות הלב אין כל כך אופציה לתרום איברים. 

למעשה אם רוצים לחתום ולסמוך על מרן הגר"ע יוסף זצ"ל יכולים כמובן לחתום על כרטיס ולהתנות שההסכמה תלוי בהסכמת רב בקי או רופא ירא שמיים שיכריע שאכן מדובר במוות מוחי. פעמים רבות הרופאים חוצרים גורלות לפני שבאמת האדם מת מוות מוחי מרוב רצון להציל נפש צעירה.

בברכה שנזכה כולנו לחיים טובים וארוכים,

בנימין שמואלי