לימוד במיטה לפניי השינה

שלום

א. רצוי מאוד להירדם מתוך שמיעת דברי תורה, כך אמרו חז"ל (ברכות דף יד עמוד א): "אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן - אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר (משלי פרק יט כג) וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֶד רָע".

ב. אין חובה לסלוח מהתעוררות עצמית ללא שהפוגע מבקש סליחה, זוהי מידת חסידות לפנים משורת הדין, וסגולה לאריכות ימים. וכך מסופר בתלמוד (מסכת מגילה דף כח עמוד א) שָׁאֲלוּ תַלְמִידָיו אֶת רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה, בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים אָמַר לָהֶם, מִיָּמַי לֹא נִתְכַּבַּדְתִּי בִּקְלוֹן חֲבֵרַי, וְלֹא עָלְתָה עִמִּי קִלְלַת חֲבֵרַי עַל מִיטָּתִי, כִּי הָא דְמַר זוּטְרָא [כמו המסופר על מר זוטרא], כִּי הֲוָה סָלִיק לְפוּרְיֵיהּ [כשהיה עולה על יצועו], אָמַר, שָׁרֵי לֵיהּ [אני מוחל] לְכָל מָאן דְּצַעֲרָן [לכל מי שציער אותי]. ובהשראה זאת נתקנה התפילה לפני קריאת שמע, ואכן בספרים מבואר שאם האדם לא מרגיש שלם אם הנאמר שם, שישמיט את הקטעים האלו.

בתפילה שנתקנה לערב יום כיפור מבואים הדברים באור שונה קצת, שם מבקשים שכמו שאני סולח לכל אדם כך יתן הקב"ה בלב אלו שפגעתי בהם שיסלחו לי, מדה כנגד מדה. וזו לשון התפילה: וְלִהְיוֹת שֶׁיָּדַעְתִּי שֶׁכִּמְעַט אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא יֶחֱטָא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ בְּמָמוֹן אוֹ בְגוּפוֹ, בְּמַעֲשֶׂה אוֹ בְדִבּוּר פֶּה. וְעַל זֶה דָוֶה לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי עַל חֵטְא שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ, וְעַל זֶה נִשְׁבַּר לִבִּי בְּקִרְבִּי וְרָחֲפוּ עַצְמוֹתַי, כִּי אֲפִילּוּ יוֹם הַמִּיתָה אֵין מְכַפֵּר. וְלָכֵן אֲנִי מַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶיךָ שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְתִתְּנֵנִי לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל בְּנֵי אָדָם.

וְהִנְנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפוֹ וּבֵין בְּמָמוֹנוֹ. אוֹ שֶׁדִּבֶּר עָלַי לָשׁוֹן הָרָע. וַאֲפִילּוּ הוֹצָאַת שֵׁם רָע. וְכֵן לְכָל מִי שֶׁהִזִּיק לִי בְּגוּפִי אוֹ בְּמָמוֹנִי. וּלְכָל חַטֹּאת הָאָדָם אֲשֶׁר בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. חוּץ מִמָּמוֹן אֲשֶׁר אֲנִי רוֹצֶה לְתָבְעָם וְאוּכַל לְהוֹצִיא עַל פִּי דִין. וְחוּץ מִי שֶׁחוֹטֵא כְּנֶגְדִּי וְאוֹמֵר אֶחֱטָא לוֹ וְהוּא יִמְחַל לִי. וְחוּץ מֵאֵלּוּ אֲנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מוֹחֵל לְכָל אָדָם כֵּן תִּתֵּן אֶת חִנִּי בְּעֵינֵי כָל אָדָם שֶׁיִּמְחֲלוּ לִי בִּמְחִילָה גְמוּרָה: מתוך הדברים האלו מפורש שאין מידת חסידות למחול לחיות אדם המתעללים בשיטתיות, ומי מדבר על הפראים שציינת שלא שייך בכלל סוג של מחילה לגביהם.

בהצלחה – מנשה ישראל