האם נכון לעזוב את הלימוד בשביל פרנסה?

שלום וברכה לבת ישראל היקרה מתלמידותיה של אשת רבי עקיבא

אשרינו שזכינו שבנות ישרל אינן מותרו על בית של תורה ומוכנות לוותר על כל תענוגי עולם הזה כדי שבעליהן ילמדו תורה,.

חשוב לדעת שלפעמים מדובר בניסיון שעל האדם לעבור כדי להתעקש ולהמשיך בלימוד תורה ולפעמים מדובר אכן ברצון ה' שהאדם יצא לעבוד ולא חלילה בגלל שה' מואס בתורת האדם, אין דבר כזה שבורא עולם מוותר על לימוד התורה של יהודי אלא שבמסגרת תיקון העולם כולו והעלאת הניציציולת יש כרגע לפלוני תפקיד שאינו לימוד תורה ולכן הקב"ה מגלגל את האדם שלא תהיה לו ברירה אלא לעסוק בצרכי פרנסה.

הגמרא מספרת על שני אמוראים שמחמת הדחק החליטו לעסוק במסחרוזה  לשון הגמרא :"אילפא ור' יוחנן הוו גרסי באורייתא דחיקא להו מילתא טובא"[- למדו תורה וחיו בדחקות ועניות] "אמרי ניקום וניזיל וניעבד עיסקא" [-נלך לעשות עסק ומסחר]" ונקיים בנפשין:"אפס כי לא יהיה בך אביון".אזלו אותיבו תותי גודא רעיעא"[-הלכו וישבו בסמוך לקיר ומבנה רעוע] "הוו קא כרכי ריפתא"[-הוציאו את לחמם ואכלו]" אתו תרי מלאכי השרת. שמעיה ר' יוחנן דאמר חד לחבריה:נישדי עלייהו האי גודא וניקטלינהו"[-נשליך עליהן את הקיר ונהרגם]"שמניחין חיי עולם הבא ועוסקין בחיי שעה.אמר ליה אידך שבקינהו דאיכא בהו דקיימא ליה שעתא. ר' יוחנן שמע, אילפא לא שמע.אמר ליה ר' יוחנן לאילפא שמע מר מידי? אמר ליה לא. אמר מדשמע אנא ואילפא לא שמע שמע מינה לדידי קיימא שעתא. אמר ליה ר' יוחנן איהדר ואוקי בנפשאי "כי לא יחדל אביו מקרב הארץ" ר' יוחנן הדר אילפא לא הדר .עד דאתא אילפא מליך ר' יוחנן אמרו לו אי אתיב מר וגריס לא הווה מלך ר' יוחנן"[-אם היית יושב ועוסק בתורה היינו ממליכין אותך לראש ישיבה]  (הפירוש לקוח מאחר דעת)

לכן למעשה ראוי מאוד ללכת לגדול בישראל ולהסביר לו המצב ולבקש את עצתו מה הדבר שה' מבק כעת מבעלך.

בברכה,

בנימין שמואלי