תורה

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

אין יותר מ-613 מצוות, לא היו ולא יהיו.

אך חשוב להבין שיחד עם התורה שבכתב (כלומר המצוות הכתובות בתורה) ניתנה לעם ישראל הדרכה מעשית כיצד לקיים את 613 המצוות בפועל, ובהם פרטים רבים הנוגעים לאופן הקיום. לדוגמה, התורה מצווה לא לעשות מלאכות ביום השבת, והתורה שבעל פה היא שגילתה לנו את 39 אבות המלאכה האסורות בשבת. התורה מצווה להניח תפילין, אך התורה שבעל פה מגלה כיצד בנויות התפילין, כיצד מניחים אותן ומתי וכו'. אלה פרטי המצוות, וגם הן נמסרו במסורת במשך אלפי שנים.

יש לנו הוכחה היסטורית לכך שהתורה לא השתנתה, ועברה במהלך הדורות בצורה מדוייקת כפי שמסרו לנו אבותינו.

רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל. הדבר דומה לעץ שיש לו גזע גדול ועצום, רק שמתפצלים ממנו ענפים שונים. כך גם התורה שבעל פה היתה מקובלת וידועה לכל חז"ל, והמחלוקות היו רק בהבנת הפרטים הקטנים שנוגעים למצוות. 

ההוכחות לתורה שבעל פה מגיעות בשני מישורים עיקריים:

- בעצם העובדה הפשוטה ביותר שהתורה לא מסרה אף פירוט למצוות המעשיות, אלא רק מזכירה את עצם קיומן (באף מקום בתורה לא הובהר מהי מזוזה, או מהי ציצית, או מהם תפילין, או מהי כתובה, או כיצד שוחטים, או כיצד עורכים ברית מילה, או כיצד מקדשים וכו' וכו'). מה שמוכיח כי ההוראות נמסרו לבני ישראל בעל פה. על הוכחות לתורה שבעל פה ומקורה (פסוקים ועוד) יש לקרוא במאמר הבא:

https://www.hidabroot.org/article/130320

- בעצם העובדה שהתורה מחייבת את העם לשמוע להוראות החכמים שבכל דור. הנה מאמר על סמכות החכמים מן התורה:

https://www.hidabroot.org/he/article/2587

כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה. התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".

בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה. חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה מדעתם, אלא מוסרים את התורה מרבותיהם לפי הדרכתה - דור מפי דור - עד הר-סיני.

לעצם שאלתך, כיצד חז"ל תיקנו תקנות על הציבור בכוח שהתורה נתנה להם, לשם כך חשוב להבין מה נקרא בשם הוספה ומה לא:

אם אדם רוצה להוסיף מקרר בדירתו, מובן שהוא אינו צריך לגשת לעירייה כדי לבקש "תוספת בנייה". כי זו פשוטה לא נקראת הוספה. אך אם אדם רוצה להוסיף חדר לדירתו, דבר זה הוא כמובן "תוספת בנייה" והוא חייב באישור בנייה.

התורה אוסרת להוסיף מצוות מהתורה. אך היא אינה אוסרת להוסיף תקנות סופרים, הרי עזרא הסופר מסופר בתנ"ך עצמו כמי שהוסיף תקנות ואיסורים שונים מדרבנן, אירוע אשר מוזכר בתוך התנ"ך. 

אך כמובן אסור להוסיף מצווה חדשה למצוות התורה - הוספת מצווה פירושה הוספת פסוק שלא משה מסר, או הוספת מצווה מדאורייתא שעליה מתחייבים בדיני תורה - עונשי כרת וארבע מיתות בית דין. דבר זה נקרא הוספה.

אך חכמים מעולם לא המציאו מצוות חדשות, וכל תקנה מאוחרת שתיקנו היתה תמיד "מצווה דרבנן" כך שלא הענישו עליה בעונשי תורה, ולא הוסיפו אותה לספר התורה. כך שזו לא נקראת הוספה לתורה. כי המצוות הללו לא נוספו לספר התורה ואין על המצוות הללו עונשי תורה.

אשמח להיות לעזר בכל שאלה שתהיה לך.

בברכה,
דניאל בלס