כמה שאלות

שלום וברכה

אין ספק שעבודת הש ללא פניות וללא גאווה היא התכלית אילהי צריכים להגיע אבל ברור שלא ניתן לדרוש את זה מלידה זה עבודה שיש להשקיע בה הרבה עד שמגיעים איליה, כך אמרו חכמים לעולם ילמד אדם שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. ביארו גדולי החסידות שמאחר וכתוב "לעולם" הרי שאין כלל דרך אחרת הדרך לעבודת ה' לשמה היא על ידי עבודת ה' שלא לשמה ורק מתוך שלא לשמה יבוא לשמה. 

על כן הרבהי בעשיית מצוות גם שיש לך פניה של כבוד וגאוה וזה בסדר כגמור. במשך הזמן תבואי לעבודת ה' לשמה ככל שתרבי ללמדו ספרי מוסר וספרים המביאים ליד יראת שמים וכך תזכי בסופו של דבר להגיע לעבודת ה' לשמה במידה מסויימת ואז תעלי עוד ועוד עד שברבות הימים תגיעי לעבודת ה' לשם שמים נטו. מדובר בעבודה של שנים רבות ולא מחר ומחרתיים.

כתבו עוד בספרי החסידות שכאשר האדם מגיע לדרגה של עבודת ה' לשמה הרי שכל העבודה המוקדמת שלא לשמה שהיתה סולם לעלות לעבודת ה' לשמה מקבלת עליה וכל העבודת ה' של כל השנים נחשבת כלשמה.

ב. גם בעניין הגאווה עדיין מוקדם מידי. כעת רק צריך להכיר במעלות שלך ולשמוח בהם וכמובן שלא לזלזל באחרים כי לכל אחד יש את המעלות שלו וכל אחד קיבל את הכלים המיוחדים שלו לעבוד את ה'. עיקר העבודה כעת האי רק לא לזלזל באחרים, הגאווה - ההכרה העצמית במעלות הרבות שבוודאי יש לך היא כרגע מבורכת ותתן לך הרבה כוחות לעבוד את ה' כראוי.

עלי והצליחי,

בנימין שמואלי