הלכות ומנהגים
האם מותר לי להזכיר ללווה שהגיע הזמן לפרוע את החוב לפי הסיכום בינינו?
- א' טבת התש"פ
שאלה
שלום כבוד הרב,
ברוך ה' אנחנו הרבה פעמים זוכים להלוות סכומי כסף לידידים ובני משפחה הצריכים הלוואות קטנות.
שמעתי שיש איסור "לא תהיה לו כנושה" על המלווה, רציתי לשאול- מה הכוונה?
האם מותר לי להזכיר ללווה שהגיע הזמן לפרוע את החוב לפי הסיכום בינינו?
ואם הוא לא מחזיר, האם מותר לי להזכיר לו עוד?
אשמח להסבר.
תשובה
שלום רב,
אם הגיע זמן פירעון ההלוואה מותר לך לבקש את הכסף מהלווה, ורק כשברור לך שאין לו אפשרות להחזיר את ההלוואה - על זה נאמר בתורה (שמות כב כד) "לא תהיה לו כנושה", אולם במקרה שיש ספק אם באפשרותו להחזיר מותר לך לבקש ממנו.
כמו כן יש לדעת שאם יש ברשות הלווה נכסים שראויים למכירה - באופן שישאר לו גם לאחר מכירתם מקום לגור ואפשרות לחיות בתנאים מינימליים בהתאם לגדרי "מסדרים לבעל חוב" המבוארים בשלחן ערוך חושן משפט (סימן צז סעיף כג) - שבאופן כזה מותר לבקש ממנו הגם שידוע שאין בידיו כסף מזומן.
מקורות: כתב השלחן ערוך חושן משפט (סימן צז סעיף ב) אסור לנגוש את הלווה לפרוע כשיודע שאין לו, ואפילו להראות לו אסור מפני שהוא נכלם בראותו למלווה ואין ידו משגת לפרוע. ע"כ. ומשמע שהאיסור הוא רק כשהמלווה יודע בוודאי שאין ללווה כסף להחזיר, אולם אם יש ספק בכך אין איסור.
ועיין במנחת חינוך (מצוה סז אות א) שמתחילה כתב, שאם המלוה מסופק אם יש לו, גם כן אסור לתבוע מספק, ככל ספיקא דאורייתא לחומרא. ושוב כתב, ואפשר דהתורה לא אסרה כלל באינו יודע, כי אין אדם יודע מטמונותיו של חברו, ואם כן ברוב פעמים לא יתבענו, על כן אין איסור כלל רק ביודע שאין לו. וכ"כ בפשיטות בכסף הקדשים על חושן משפט (שם) שאין קפידא כי אם כשיודע ודאי שאין לו. וכן כתב בספר שערי הלכה ומנהג (חלק חושן משפט עמוד קעה). וכן נראה דעת השבט הלוי חלק י' (סימן רסז) וחלק י"א (סימן שיז). וכ"כ בספר דרך שיחה חלק א' (עמוד שב) בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א (ובדברי הפלא יועץ לכאורה יש סתירה בעניין זה, כי בערך דבור כתב, שאסור לתבוע חוב ממי "שיודע בו" שאין לו מה לפרוע, ומשמע שבספק אם יש לו מותר לתובעו, אולם להלן בערך חוב כתב שיש לחוש מלהיות נושה בחברו "עד שיהא הדבר ברור לו" שיש לו כסף, ומשמע שגם בספק אם יש לו אסור לתובעו).
ומש"כ שאם יש ללווה שווה כסף וכו', כן מבואר בשלחן ערוך הרב (הלכות הלואה סעיף יג) שאם יש לו ללווה יותר משיעור סידור לבעל חוב שמותר לתובעו (ושיעור סידור בעל חוב מבואר בשלחן ערוך סימן צז סעיף כג). וכן מפורש גם בכסף הקדשים שם. וכן כתב הפלא יועץ (ערך חוב, ד"ה ולאידך) שאם יש לו שוה כסף מקרקעי או מטלטלי שיוכל לפרוע חובו מותר לנגשו. וכ"כ בספר נשך כסף (עמוד 34 סעיף ד והערה יג) בשם הגרח"פ שיינברג זצ"ל, ובספר דרך שיחה חלק א' (שם) בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א.
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il