זוגיות
פסוק ואל אישך תשוקתך
- ד' טבת התש"פ
שאלה
כבוד הרב שלום וברכה:
הייתי רוצה הסבר מפורט שיניח את דעתי באופן שיכלי לגביי הפסוק ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך,
שמעתי המון שיעורים בנידון אבל אף אחד מהדרשנים לא הניח את דעתי , השאלה היא כזו : איך יש הקשר בין המילים בכלל ? מה הקשר בין אל אישך תשוקתך לבין זה שהוא ימשול בך? ולמה התורה בעצם מדגישה את זה בכלל? נגיד פסוק כמו כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה יש לזה הגיון כי זה מאוד פשוט ומופשט (האשה תמיד צודקת ..צוחקת ! ) ..וגם האם התורה התכוונה באופן כזה תאורטי לפסוק ? כלומר באופן הכי "פיזי" של המשמעות ואל אשך תשוקתך או שיש לזה רובד עמוק יותר ורוחני ?, אשמח שתניח את דעתי בעניין כי כמה ימים אני ממש בתוך זה ואף תשובה לא מניחה את דעתי בצורה הגיונית וראלית .ולא אני לא פמיניסטית אני פשוט מנסה להבין את הפסוק ולהטמיע אותו בחיי .תודה רבה
תשובה
לכבוד השואלת,
סליחה על האיחור בתשובה.
כיודע לך הפסוק נאמר על התיקון שניתן לחוה, אם כל חי, לתקן את חלקה בחטא אדם הראשון.
ידוע הדבר שאין ניתן עונש בשום פעם מאת הקב"ה רק בכונה להרע ולהעניש חלילה; הכל הוא אך טוב, ובכונה לתיקון.
ממילא, כל עונש חייב להשקיף בהתאם האיך היא עשויה להיות "מידה כנגד מידה" למעשה החטא, ובזה לתקן את המעוות.
ובנידון דידן, הרי חוה קלקלה בזה שהיא עשתה פעולות להכריח את אדם הראשון להשתתך עמה בחטא, לאחר שהיא כבר אכלה מפרי עץ הדעת.
הנה לשון המדרש דברים רבה, ד- ה:
"א"ר יצחק למה הדבר דומה? למלך שאמר לעבדו אל תטעום דבר עד שאבא מן המרחץ. אמרה לו אשתו: טעום את התבשיל הזה שלא יהא מבקש ליתן לתוכו או מלח או מורייס. בא המלך ומצאו מטעם בשפתותיו. אמר לו המלך: לא אמרתי לך אל תאכל ואכלת. אמר ליה: מרי, שפחתך נתנה לי. אמר ליה המלך: ולשפחתי שמעת יותר ממני? כך אמר לו הקב"ה לאדם: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. מה עשתה חוה? האכילה אותו. א"ר אבין: לא בקשה אלא לבכות וליילל עליו בקולה, ואכל ממנו; שכך כתיב: "לקול אשתך" - לדברי אשתך אין כתיב כאן, אלא לקול אשתך".
הרי שלדברי המדרש שהם מדברי קבלה, חוה גרמה על ידי בכיותיה שאדם הראשון יצטרף לאכול מפרי עץ הדעת כמו שהיא אכלה ממנו.
ואלו דברי הכלי יקר (בראשית ג פסוק ו):
"ותתן גם לאישה עמה. מלת עמה. פירשו המפרשים כדי שיהיה עמה תמיד ולא ישא אחרת כשתמות היא. ויכול להיות שנתנה לו בהיותו עמה ממש כי אז לחצה אותו כדרך שנאמר בשמשון (שופטים טז.טז) ותאלצהו. כי בזמן אחר אולי לא היה שומע לה לעבור את פי ה', וע"ז אמר בהתנצלותו האשה אשר נתת עמדי. בשעה שהיתה עמדי ממש נצחה אותי, כי לפי פשוטו אין טעם להתנצלות זה."
הרי שתשוקת אדם הראשון לחוה אשתו, ורצונו למלא את רצונה לחלוטין, ושלא תרגיש חסרה - ואפילו כאשר היא עברה את פי השם, זה מה שגרם לאדם הראשון לחטוא.
אם כן, תיקון חוה צריך לכלול גם 1 - תיקון היחס שלה עצמה בינה לבין הקב"ה - לתקן את עצם הפעולה שהיא אכלה מן הפרי; ועוד 2 - היתה צריכה לתקן את מה שגרמה מכשול לזולת, לבעלה.
התיקון של "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך" הנו תיקון ישירה למה שגרמה חוה מכשול לבעלה.
ב"מידה כנגד מידה", כמו שהיא "נצלה" את המצב המקורי של "ואל אשתך תשוקתך" - עד כדי כך שזה יוכל אפילו למשול על הגבר ועל בחירתו בינו לבין בוראו, עכשיו היא תצטרך לעבוד את השם ולהראות שהיא מוכנה לשמור מצוותיו יתברך אפילו במצב ההפוך: "ואל אישך תשוקתך" - עד כדי כך שזה יוכל אפילו למשול על האשה ועל בחירתה בינה לבין בוראה - כי היא רוצה למצוא חן בעיני בעלה; אמנם מכל מקום, כאשר היא תעמוד על המשמר ולא תתפשר בשמירת חוקי האלוקים, אז תהיה בזה תיקון ישירה לחלקה של חוה בחטאו של אדם הראשון.
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il