כיבוד הורים ותוכחות

שלום וברכה

הדבר הראשון שיש לעשות הוא להתבונן ולסדר לעצמך מה תכליתך בעולם ולשם מה את מקיימת את המצות שאת מקיימת. כאשר תהיי מסודרת בעצמך במחשבה זו ותדעי לשם מי את עושה את כל מה שאת עושה תהיי רגועה יותר ולא תעשי דברים דווקא לאימך כי אימך לא קשורה לשמירת המצוות שלך. שמירת המצוות שלך קשורה אך ורק לקשר בינך לבורא עולם.

כעת נותר רק ללמד זכות על אימך, יתכן שאימך תחי' סבורה שכל תזוזה מההלכה גורמת לך רע ומאהבתה אותך היא כל הזמן מעירה לך ומנסה שתעשי הכל כמו שצריך ואף שברור שהיא טועה בצורת הדיבור שלה אבל אין זה בא מרוע אלא מקושי בביטוי ולכן אין לכעוס עליה.

יתכן לחשוב גם שיש לאימך קשיים בשמירת המצוות והיא מרגישה אולי שהיא לא עשתה נכון כשהיא חזרה בתשובה שלימה {למרות שברור שזה הדבר הכי נכון לעשות} וכדי להרגיע את עצמה היא כל הזמן עסוקה בלשכנע אחרים שאם האחרים ישתכנעו היא תרגיש יותר טוב בעצמה וכך יתכנו עוד הרבה סיבות והסברים להתנהגותה וכאשר תתבונני בזה ותגיעי באמת להבנה שהצעקות והגערות של אמך לא קשורות לדת או לא קשורות לרצון לפגוע בך תוכלי לשמוע ולהקשיב בלי להיפגע אף אם לא תשמעי לה ולא תקבלי את דבריה.

כאשר לא תכעסי עליה בתוכחות שלה ולא תיפגעו היא תריגע לאט לאט ותפסיק להציק וכל הבית יירגע בעז"ה.

מצווה גם להרגיע את האחים והאחיות שילמדו עליה זכות ויקבלו את הדברים בהבנה ויכבדו אותה למרות כל ההערות וכך יחזור השלום לשרור בבית והכל על מקומו יבוא בשלום.

בהצלחה,

בנימין שמואלי