שלום רב! אני לומד גמרא ויש לי חלישות הדעת מכמה דברים...

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

כל הכבוד שהצטרפת ללומדי הדף היומי, אין ספק שבחרת בחיים. בעז"ה תעשה ותצליח בלימודך! 
 

לעצם שאלתך, חשוב להבין מספר כללים בנושא י"ג מידות:

1. י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם נמסרו במסורת שבעל פה, ממשה רבנו בהר-סיני, והם דברי קבלה. 

מלבד קל וחומר, וגזירה שווה (שבנויים על כללי לוגיקה פשוטים שביכולתנו להבינם), הרי שקשה עד מאוד להשיג את ההגיון שבכל המידות. כיוון שאלו ענייני קבלה, אין לנו אפשרות לרדת לעומקם.

2. חז"ל דקדקו עד מאוד בי"ג מידות, ולא היו "ממציאים" מדעתם האישית הקשרים. על רמת הדיוק והמאמץ תוכל ללמוד מהדוגמה הבאה (קידושין דף נז, א):

"נחמיה העמסוני היה דורש כל אתין שבתורה [-כלומר, כל אלפי המקומות שבהן היתה כתובה המילה "את" בתורה, היה משתמש בי"ג מידות כדי לבאר מה רמוז בהן!], כיון שהגיע (דברים ו, יג) ל'את ה' אלהיך תירא', פירש [-ראה שאין זה הפסוק מסתדר עם י"ג מידות ולכן ויתר על כל לימודו]. אמרו לו תלמידיו: 'רבי, כל אתין שדרשת מה תהא עליהם?', אמר להם: 'כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך קבלתי על הפרישה'. עד שבא רבי עקיבא ולימד: 'את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים'."

3. חשוב מאוד מאוד שתבין כי י"ג מידות שהתורה נדרשת בהם, אין מטרתם לחדש הלכות חדשות, אלא רק לגלות לנו היכן רמוזים בפסוקים ההלכות שקיבלנו מכבר במסורת שבעל פה. זאת חשוב להבהיר, כי חז"ל לא "המציאו" חס ושלום הלכות חדשות מדעתם, ולא השתמשו ב-י"ג מידות כדי לחדש הלכות שלא קיבלו במסורת.

י"ג מידות בעצם מאפשרות להראות את הקשר שבין התורה שבכתב לתורה שבעל פה (המשנה). ולכן, הלכות שעברו במסורת והיו ידועות לכול, כמו ארבעת המינים ומלאכות שבת ועוד, חז"ל הראו לנו היכן הן רמוזות בפסוקי התורה שבכתב על ידי המידות שהתורה נדרשת בהן.

חשוב להבין עניין זה, כי לעתים תיתקל במחלוקת בגמרא כמו מה הם ארבעת המינים, או כיצד בנויה סוכה וכדו', וכל אחד מביא דרשות לשיטתו, אך עליך להבין שלא חלקו במציאות כלל. הכול ידעו את מה שקיבלנו במסורת מאבותינו, אך חלקו ביניהם לגבי האופן שבו לומדים זאת מפסוקי התורה. זה עניין הדרשות.

4. השפה המודרנית שונה מהשפה המקראית. מילים רבות השתבשו, ולכן אין לבטוח בהבנתנו. המילה "עוף" בתורה, לדוגמה, מתייחסת גם לזבובים וחרקים מעופפים ("שרץ העוף"). המילה "ארס" בתלמוד מתייחסת גם לחריפות של בצל, וכיוצא בהם. 

חז"ל הם שמגלים לנו את השורשים האמתיים של המילים ומשמעותם, כפי שהועברו במסורת מדור לדור.  לכן חשוב ללמוד גמרא עם המפרשים.

5. בעקרון, כשהנך נתקל בגמרא בדרשות חז"ל מפסוקים, התייחס אליהם כדברי רמז וסוד. תוכל לנסות להבין כללים ברורים כמו קל וחומר, אך בדרך כלל התייחס לדרשות כאל דברי קבלה שרק החכמים התמצאו בהם. העיקר שתדע מאיזה פסוק למדו, ומה למדו.

בהצלחה בלימודך!

 
בברכה,
דניאל בלס