בן זוג שתקן

נודע לי לאחרונה שקיימת מידה כזו: מידת השתקנות. לדעתי זו מידה חיובית במצבים שבהם צריך לשתוק: לשון הרע,רכילות וכד'.
העניין הוא שאני מרגישה לפעמים שבזוגיות זה לא תמיד חיובי. מה הדרך להתמודד עם בן זוג ששותק כשאני רוצה לדבר.
האם זה הבדל שנובע מהבדלי המינים? האם אני נדחפת יותר מידי?
זה בא לידי ביטוי בכך שהוא לא רוצה לספר הרבה דברים שקשורים למה הוא עושה לאן הולך, מה אכל, מה עשה היום, מתי יוצא מהבית. הרבה רוצה את הפינה שלו ואת הפרטיות שלו בזמן שהוא עובד מהבית. פשוט לא רוצה לשתף בדברים ולדבר שיחות סרק.
זה לא שהוא מסתיר משהו, הוא נאמן מאוד וההיפך הוא כל כך מפחד מהשקר והלשון הרע והרכילות שלפעמים נמנע מלהגיד משהו. אני באמת רואה בזה משהו חיובי אבל לדעתי בתקשורת עם האישה זה לא טוב. כי ברגע שהאישה באה לדבר על משהו והוא באותו זמן לומד למבחן נניח והוא לא אמר לה את זה אז היא חשבה שיש לו זמן לדבר והןא היה עסוק בלא לספר. ואז הטקטיקה של האישה זה לשמור דברים בבטן ולהוציא עליו בפיצוץ את כל הטענות בבת אחת, ואז אין לו כוח הוא מתעייף מזה כי הוא לא מבין בכלל מה הוא עשה ובמה הוא אשם.
סליחה על התיאור המפורט מקווה שבגדול הרעיון הועבר כנראה שהרגשתי שאני צריכה שמישהו יקשיב לי גם :-)
תודה על התשובה שתתקבל