האם אדם שמדבר לשון הרע הזכויות שלו עוברות לאדם שדיבר עליו?

שלום רב,

1. עצם הדבר שהמדבר לשון הרע על חברו גורם לכך שלוקחים זכויות ממנו ומעבירים אותן לחברו, וכן שלוקחים עבירות מחברו ומעבירים אותן אליו - מבואר בספר חובת הלבבות (שער הכניעה פרק ז) ובספר ארחות צדיקים (שער הענוה, ד"ה השלישי) ובספר מגיד מישרים (פרשת ויקהל).

ועניין זה שהמדבר לשון הרע מפסיד מזכויותיו יש לו כבר מקור בדברי המדרש שוחר טוב על תהילים (פרק מב) שאמרו שם על הפסוק (קהלת ה ה) "אל תתן את פיך לחטיא את בשרך", מדבר בלשון הרע וכו', "למה יקצף האלקים על קולך", על אותו הקול שהוצאת בפיך ואמרת לשון הרע על חברך. "וחבל את מעשה ידך", מעט תורה שיש בידך, אתה מאבדה.

וכתב החפץ חיים בספרו שמירת הלשון חלק א' (שער הזכירה פרק ז) שפשוט שכוונת המדרש הוא כמו שכתבו הספרים הקדושים, שמי שמדבר לשון הרע על חברו, הוא גורם שנוטלין ממנו זכויותיו שעשה עד עתה ונותנין לחברו.

2. כפי הנראה אותו אדם שמדבר לשון הרע מפסיד רק חלק מזכויותיו ולא כל זכויותיו, וכן אינו מקבל את כל העבירות של אותו אדם שדיבר עליו אלא רק חלק מהן (כך נראה מדברי חובת הלבבות, ארחות צדיקים ומגיד מישרים הנ"ל. וע"ע בספר מכתב מאליהו חלק ד' עמוד 214).

3. יש שכתבו שדווקא מי שהוא בעל לשון הרע, דהיינו שפיו הפקר ואינו מקפיד על איסור לשון הרע כלל, הוא זה שלוקחים ממנו זכויות ומעבירים אליו עבירות של זולתו, אולם מי שדיבר לשון הרע באקראי אין לוקחים ממנו זכויות ולא מעבירים אליו עבירות כלל (תשובת הגר"ח קניבסקי שליט"א, הובא בספר הליכות חיים חלק ב' תשובה תה. וכן צידד הגרי"ח סופר שליט"א בקובץ הבאר, כד, עמוד נו).

4. אם המדבר לשון הרע חזר בתשובה שלמה, ופייס את חברו והשיג מחילתו, הזכויות שהפסיד חוזרות אליו, וכן העבירות שעברו אליו נמחלות לו (יעויין דרשות החתם סופר לז' אדר שנת תקצ"ו, דברי יואל על התורה חלק ה' עמוד תנא, שו"ת אז נדברו חלק י"ד סימן סט, גם אני אודך על עניינים בש"ס חלק ב' סימן עו בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ובמה שכתב הגרי"ח סופר שליט"א בקובץ הבאר שם. וכתב בספר אילת השחר ויקרא פרק יט פסוק טז שמכל מקום הזכות שיש לו במה שמוחל, שוקל הרבה כנגד כל הזכויות שעברו אליו והחזירן ע"י מחילתו. אמנם יעויין שו"ת אבן ישראל חלק ט' סימן קסד אות א).

בברכה,

הלל מאירס