האם מותר לקחת קבלן גוי לבניית ארון הקודש?

שלום רב,

יש עניין לבנות את ארון הקודש על ידי פועלים יהודים. ומכל מקום אם אין פועלים יהודים מצויים, או שהגויים מומחים יותר, או זולים משמעותית, אפשר להקל בדבר, וכן המנהג בכל המקומות.

מקורות: יעויין בשו"ת בית דוד (חלק אורח חיים סימן סד) שכתב, יש מי שאמר שאין נכון לעשות בנין בית הכנסת על ידי גויים. ומכל מקום לתקן הגג של בית הכנסת ברעפים על ידי גויים אין לחוש, אבל לעשות כמין חופה לפני ההיכל לנוי זה היה מעשה ואמר הרב נר"ו דראוי ליזהר. והובא בברכי יוסף אורח חיים (סימן קנ אות א-ג) ובביאור הלכה (שם סעיף א ד"ה לבנות).

אכן כשיש קושי להשיג פועלים יהודים אפשר להקל בדבר, וכן ראה להגר"ח פלאג'י זצ"ל בספר חיים (סימן מה סוף אות ז) שכתב, והגם דיהיו הפועלים גויים לא אכפת לן, כיון דבלאו הכי במקומינו אינן נמצאים פועלים כלל, וכיון דהפועל גוי עושה בעד ישראל הרי קיימא לן יד פועל כיד בעל הבית גם בפועל גוי. וכן כתב בשו"ת מעשה אברהם (סימן לז) ללמד סנגוריה מטעם זה שיד פועל כיד בעל הבית. (אמנם יש לציין שיש דעות דהא דאמרינן גם בפועל גוי שידו כיד בעל הבית היינו דווקא לעניין ממון, אולם לעניין קיום מצוות לא מהני מידי, יעויין מה שהביא בזה בשו"ת יביע אומר חלק ט' חלק חושן משפט סימן י).

וכן כשלא נמצאים מומחים יהודים אפשר לבנות את בית הכנסת על ידי מומחים גויים וכמו שכתב בשו"ת מעשה אברהם (שם). וכתב בשדי חמד (אסיפת דינים מערכת בית הכנסת סימן ו) שכן עמא דבר לבנות בית הכנסת על ידי אומנים נכרים כדי לרומם בית אלקינו ולא שמענו מי שריפרף בדבר זה. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר חלק כ"ב (סימן יא) ובשו"ת שבט הלוי חלק י' (סימן ער) ובשו"ת ודרשת וחקרת חלק ג' (חלק אורח חיים סימן יט).

בברכה,

הלל מאירס