תנ"ך 929

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

רבים מאתנו מכירים את הציבור החילוני מקרוב, כיוון שאנו חוזרים בתשובה שלמדו במוסדות חילוניים, ואנו בקשר יום-יומי עם חילונים שמפנים אלינו שאלות ביהדות. כולנו אחים ואוהבים מאוד את עם ישראל ורוצים לקרבו לתורה.

אנו מאוד נשמח בכל פרויקט שמקרב בין חילונים לבין ספרות הקודש, בשפה פשוטה וברורה שמקרבת לבבות.
ארגון הידברות הרי הוקם במטרה להנגיש לציבור הישראלי את היהדות בצורה פשוטה ובדרכי נועם. לעניין זה ראי סדרת הרצאות על לימודי תנ"ך בהידברות:

https://www.hidabroot.org/vod?lecturer=&categories%5B%5D=5520&program= 

לעצם שאלתך,

לא כל פירוש הוא לגיטימי ביהדות. 

אמרו חז"ל: "המגלה פנים בתורה שלא כהלכה, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים, אין לו חלק לעולם הבא." (אבות ג, יא).

דרכי פירוש התורה הועברו אף הם במסורת הדורות, וזו הסיבה ששמרנו על זהותנו היהודית במשך 2000 שנות גלות - לעומת הרפורמים והקונסרבטיביים שסטו מדרך היהדות המקורית, וכיום מתבוללים בהמוניהם בעקבות פרשנותם המודרנית.

"כגון, שמראה את עצמו כאילו הוא יודע בסתרי תורה, והוא אומר על הנגלה שאינו אלא משל, ולא היתה כוונת ה' אליו כלל; כגון, שעל איסור אכילת חזיר הוא אומר, שאין כוונת התורה שלא יאכל אדם בשר חזיר, אבל מה שאסרה תורה בשר חזיר הוא משל, שלא יהיו מידותיו של האדם מגונות ומלוכלכות". (מאירי אבות פ"ג, מי"א).

באתר שהזכרת, אנשים שלא למדו תורה כראוי - מפרשים מדעתם האישית ורצונם האישי פסוקים, ומציעים להם פירושים מודרניים אשר סותרים את דברי חז"ל והמפרשים. דרך זו קצרה מאוד להגיע לזלזול ואף ביטול של כל קודשי ישראל.

להבדיל, גם המשכילים מראשית המאה ה-18 היו יהודים אשר התחילו את דרכם ב"חקר היהדות", ומתוך גאוותם הגיעו לבטל את כל עיקרי האמונה עד שנטשו את היהדות כליל.

(אגב, האם החילונים היו רואים בעין יפה חרדי שהיה מפרש חוקים מספר החוקים של מדינת ישראל בצורה ספרותית כרצונו ודעתו, מבלי ללמוד ברצינות משפטים?).

היהדות איננה עוד "ספרות יפה", אלא קודש קודשים, הוראות יצרן מן הבורא יתברך בכבודו ובעצמו, ומטרת התורה להנחיל ליהודי ערכי מוסר וחוקים שיקנו לו חיי עולם הזה וחיי עולם הבא.

* * *

מדוע אנו סומכים על המפרשים?
 
1. בקיאות במקורות:
כל אחד יכול לפרש פירושים, להטעות עצמו ואחרים, כשהוא מוציא פסוקים מהקשרם המקורי לפי דעתו הקצרה, ואנכרוניזמים שהוא עושה לטקסט. החוכמה היא לדעת לפרש נכון - על פי כל חוכמת החכמים שקדמו לנו, ולא בניגוד אליהם.  להבדיל, גם בעולם החילוני ישנו מושג של סטודנט ומושג של דוקטור ומושג של פרופסור, וסטודנט שרק התחיל ללמוד את תורת היחסות ודאי לא יקשה על משוואותיו של איינשטיין, כי יגלה בכך רק את בורותו.
המפרשים הגדולים, להבדיל אלף הבדלות, הם כמו איינשטיין בעולם הכללי. אלו מומחים שגילו מומחיותו בכל חלקי התורה הש"ס המדרשים וההלכה, ולכן כל פירוש שמפרש מגלה את מכלול ידיעותיו. הם למדו את התורה ישר והפוך, ועל כן בקיאים בה, ולא יוציאו פירושים מחוץ להקשרם. כדי לפרש את המילה "בראשית" בצורה נכונה, צריך להכיר מילה זו לא רק במקומה בטקסט, אלא גם בכל מקום נוסף ברחבי התנ"ך, ומה אמרו עליה במשנה ובמדרשים, ולהכיר את שפת הקודש ודקדוקיה. המפרשים גילו בקיאות רבה בכל כתבי הקודש, ומי שישיג גם הוא "פרופסורה" בכל התורה, יידע להעריכם נכונה ויוריד כובעו בפניהם...
 
2. קירבה היסטורית:
מבחינה היסטורית, המטרה היא להתחקות אחרי הכוונה המקורית של המקורות. רש"י ומפרשים שחיו לפני אלף שנה ויותר היו קרובים לכתבי הקודש הרבה יותר מאיתנו - הן מבחינה היסטורית, הן לשונית והן תרבותית, מלבד שכל ראשם היו מונח בתורה הקדושה, הם הכירו את השפה ועולם המושגים העתיק טוב מאיתנו. בנוסף, הם ינקו את תורתם מרבותיהם שינקו אותה מרבותיהם במסורת של דורות, וכך קיבלו פירושים נאמנים והסברים נכונים לכוונת הראשונים. על כן יש לפירושם גם מעמד היסטורי, העוזר לנו בהבנת המקורות בצורה טובה יותר.
 
3. קדושה:
אנו מאמינים במושג שנקרא ירידת הדורות, אשר מסמל ירידה ברמתנו הרוחנית, עד בוא המשיח והגאולה. ירידה זו מתבטאת בקושי רב יותר להבין את תורתנו הקדושה, שהיא רחבה מיני ים. החכמים שהיו קרובים יותר למתן תורה, ניחנו בלב רחב משלנו ושכל עמוק להרחיב ולפרש מה שאין בכוחנו לפרש (אחת ההוכחות המובהקות ביותר לכך נמצאת בדרשות חז"ל שמפוזרות לכל אורך התלמוד, שפה סודית שאין לנו כמעט הבנה בה כיום, ולא יכולת לדרוש דרשות מדעתנו). גם חייהם מעידים עליהם שהקריבו יותר מאיתנו עבור לימוד התורה, מסרו עליה נפש, מה שהקנה להם קדושה יתירה לכוון לפירושים נכונים בתורה. אין דומה פירושו של מי שמוסר נפש על לימודו לבין מי שיושב ללמוד על סיר הבשר.
 
4. נא לקרוא בבקשה את המאמר הבא על סמכות החכמים מן התורה:
https://www.hidabroot.org/he/article/2587
  

בברכה,
דניאל בלס