מהי כוחה של תפילת יחיד?

שלום רב,

כך כתב רבנו החפץ חיים זצ"ל בספרו ליקוטי אמרים (פרק י) היוצא מדברינו, שכל הצרות הרבות הבאות עלינו, שאיננו נצלים מהם, המה מפני שאין אנו צועקים ומרבים בתפילה עליהם, כי לו התפללנו ושפכנו שיח לפני הקב"ה, בוודאי לא ישובו תפלותינו ובקשותינו ריקם.

ולא יסתפק האדם במה שמתפלל השמונה עשרה ג' פעמים בכל יום, אלא כמה פעמים ביום צריך לשפוך תפלות ובקשות בינו לבין עצמו כשהוא בביתו מעומקא דליבא. כי השלשה תפלות הם אצלו כבר שגורות בפיו, ואינו נותן לב להם כל כך, מה שאין כן אם יתבונן כל אדם בינו לבין עצמו ויעשה חשבון הנפש על מצבו ומעמדו, גודל עניותו וטרדותיו הרבות, ועל כולם הוא משתכר רק על לחם צר ומים לחץ, ואזי ישפוך לבו כמים נגד השם יתברך, והתפילה תצא אז בכונה עמוקה ובלב נשבר ורוח נמוכה, תפילה כזו בוודאי לא תשוב ריקם.

ואז, בעת שנפשו מרה לו על מצבו ומעמדו הדל, ומפיל תחנונים לפני הקדוש ברוך הוא, יזכור גם את הצער הגדול של השם יתברך, שגם לו כביכול אין מנוחה, ובכל צרותינו לו צר, וסובל עלבון על ידינו, כדכתיב (ישעיה נט א-ב) "הן לא קצרה יד ה' מהושיע וגו', כי עוונותיכם היו מבדילים" וגו'. ויבקש אז רחמים גם על גלות השכינה, שתשוב להיכלה ולמקומה, ושנזכה שיתגלה כבוד ה' בעולם, ויקויים הפסוק (דברי הימים א' טז לא) "ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים ה' מלך".

בשורות טובות,

הלל מאירס