האם מותר לענות לקדיש באמצע התפילה?

שלום רב,

1. באמצע פסוקי דזמרה אפשר לענות חמשה אמנים ראשונים של הקדיש, דהיינו אחר "יתגדל ויתקדש שמיה רבא" (ולמנהג הספרדים שעונים עד "דאמירן בעלמא", גם כאן אפשר לענות כך), ואחר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה", ואחר "בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן", ואחר "שמיה דקודשא בריך הוא", ואחר "דאמירן בעלמא ואמרו אמן".

אבל שאר אמנים שבקדיש, דהיינו אמן שאחר "תתקבל", או אחר "על ישראל", או אחר "יהא שלמא", או אחר "עושה שלום", כיון שאינם מעיקר דין אמירת הקדיש אלא מצד המנהג, אין לענות באמצע פסוקי דזמרה. ומכל מקום מי שעונה אף על אמנים אלו יש לו על מה שיסמוך (הלכה ברורה סימן נא סעיף יד).

2. באמצע קריאת שמע וברכותיה אפשר לענות "אמן יהא שמיה רבא" רק עד "עלמיא יתברך" ולא עד "דאמירן בעלמא". אמנם בבין הפרקים של קריאת שמע וברכותיה אפשר לענות עד "דאמירן בעלמא" (שם סימן סו סעיף ט). ולמנהג האשכנזים יענה רק עד "דאמירן בעלמא" ולא יאמר "יתברך" (משנה ברורה שם ס"ק יז).

השומע קדיש באמצע קריאת שמע וברכותיה, יכול לענות לחמשה אמנים הנ"ל. ויש אומרים שאחר "ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה", וכן אחר "שמיה דקודשא בריך הוא" אין לענות. והמיקל בזה יש לו על מה שיסמוך (הלכה ברורה שם סעיף י). ולמנהג האשכנזים יכול לענות רק לאמן שלאחר "דאמירן בעלמא", אך לשאר האמנים אין לענות (משנה ברורה שם).

3. באמצע שמונה עשרה אין להפסיק לעניית קדיש, אלא ישתוק ויכוין למה שאומר השליח ציבור ויהא כעונה (שלחן ערוך סימן קד סעיף ז), והיינו דווקא ל"אמן יהא שמיה רבא" (משנה ברורה ס"ק כו), ולמנהג האשכנזים ישתוק עד "יתברך" (משנה ברורה ס"ק כז), ולמנהג הספרדים ישתוק עד "דאמירן בעלמא" (הלכה ברורה שם סעיף יד).

4. אמנם באמצע אלוקי נצור אפשר לענות לחמשה אמנים הנ"ל, וכשעונה "אמן יהא שמיה רבא" יענה רק עד "עלמיא יתברך" ולא עד "דאמירן בעלמא" (שם סימן קכב סעיף א).

בברכה,

הלל מאירס