שאלה בנושא יהודה ותמר

שלום וברכה

אכן צודקת את מאוד, ואמת לאמיתה שאסור לעשות עבירות בלי שום התחשבות בתועלת היוצאת כביכול מהעבירה. אך מעשה תמר ויהודה לא היה ברצונו ובחירתו כלל,, אלא מלאך בא ודחפו כדי שיצא מזיווג זה מלך המשיח, ולא היה הדבר חטא כלל, ומה שבחר ה` לעשות את הדבר בצורה של כאילו זנות, כתבו המקובלים שכשרוצה ה` להביא לעולם נשמה גבוהה ביותר בא היצר ומנסה לטעון ולמנוע את הדבר, מה עושה ה` מסתיר את העניין, בדבר שהוא כביכול רע כמו מעשה תמר שנראה כרע, ואז אין היצר מקטרג, כי לא חושב הוא שמהרע יצא טוב, ואז יכול ה` להוציא את רצונו ללא קיטרוג, ובביאת יהודה אל תמר התחיל להתנוצץ אורו של מלך המשיח, והיה ה` צריך להסתיר את הדבר נגד המקטרגים.

והנה יהודה לא חטא כלל, כי מצוות יבום קיים, וכמבואר בדברי הרמב"ן, ונעשה הדבר בצורה שהיתה נראית כמגונה,ואף אם לא היתה בכך מצוות יבום,אין בכך כלל חטא כי אין אין איסור בשבע המצות שניתנו לנח, לזנות עם פנויה ועדיין לא קיבלו את התורה, ואף שהיה יהודה שומר על התורה כולה מרצונו, אך לא היה מחוייב בכך, ולכן אין בו נידנוד חטא, ואכן גנאי גדול לבנו של יעקב שזנה עם אשה, וזה נעשה אכן בעל כרחו ע"י הקב"ה, לטעם שביארתי לך.

בברכה - בנימין שמואלי

הוספה:

אני דוקא סבור, שהכלל שאסור להתפעל מאינסטינקט היא תמיד נכונה, וגם כשמלאך דוחף כביכול צריך להתנגד לא לעבור על מצוות התורה. אלא שלפני מתן תורה היה מותר ליהודה לפעול לפי אינסטינקט ובפרט לפי מה שביארו בספרי כי יהודה ידע בעצמו שהיצרים הטבעיים שלו כבר שכחו בעניין הזה, וכי הוא מופעל על ידי כח עליון, אבל כל זה טוב לפני מתן תורה שלא היה איסור ברור בדבר.

וכך כתב הרמב"ם (הלכות אישות פרק א): "קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו וזו היא הנקראת קדשה. משניתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר (דברים כ"ג) לא תהיה קדשה מבנות ישראל לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה מפני שבעל קדשה".

והדברים ברורים - מנשה ישראל