האם הגהנום קיים?

שלום וברכה

אכן ישנו גיהנום ממשי, ויש בו אש שורפת ואותה האש היא אש דקה יותר מהאש המוכרת לנו, והיא שורפת דברים רוחניים. אך אחד מעונשי הנשמה היא אכן הבושה העצמית שיש לנשמה, בראותה את כל עוונותיה, ואת כל פשעיה, זאת לבד מהבושה הגדולה שיש מנשמות הצדיקים ומהבורא. ובגן עדן יש שכר גדול לנשמות, ןאעתיק לך את ספר הגמול להרמב"ן ואצין שסגנונו קשה קצת.

בברכה - בנימין שמואלי ומה שכר ועונש יש לנפשות הצדיקים בגן הזה, דבר זה עיקרו בתורה ופירושו בדברי סופרים שגן עדן מצוי הוא בעולם הזה במקום ממקומות הארץ, ושארבע נהרות יוצאין משם ואחד מהם פרת הסובב ארץ ישראל, וכל מה שבא בכתוב מפשוטי סדר בראשית הכל אמת אין מקרא מהן יוצא מידי פשוטו, ואנשי המדות עצמן יאמרו שגן עדן תחת קו ההשויה שלא יוסיף היום ולא יחסר, ובספרי הרפואות ליוונים הקדמונים וכן בספר אסף היהודי יספרו כי אסקלפינוס חכם מקדוני וארבעים איש מן החרטומים מלומדי הספרים, הלכו הלוך בארץ ועברו מעבר להודו קדמת עדן למצוא קצת עצי הרפואות ועץ החיים למען תגדל תפארתם על כל חכמי הארץ,

ובבואם אל המקום ההוא ויברק עליהם להט החרב המתהפכת ויתלהטו כלם בשביבי הברק ולא נמלט מהם איש, ותשבות חכמת הרפואה מן הגוים ההם ימים רבים עד מלוך ארתחששתא המלך, ואחרי כן נתחדשה בהם דעת הרפואה על ידי הנקובים בשם במלאכה ההיא, וכל אלה דברי אמת הם ידועים ומפורסמים גם היום כי רבים מבאי הארץ הלזו ארצה בני קדם יראו מרחוק הלהט המתהפכת.

אבל סוד הענין הזה שהדברים כפולים, כי גן עדן וארבע נהרותיו ועץ החיים ועץ הדעת אשר נטע שם האלהים, וכן הכרובים ולהט החרב המתהפכת גם עלה התאנה והחגורות וכתנות העור, כולם כפשוטם וכמשמעם, אמת הדבר ויציב הענין, ולסוד מופלא הוא כי הם כציורי דבר להבין עוד ענין עמוק במשל, כמו ששנינו (ר"ה כ"ד א`) דמות צורות לבנות היו לו לרבן גמליאל בעליה בטבלא בכותל שבהן מראה את ההדיוטות כזה ראיתם או כזה ראיתם, כי כן מלאכת הקדש במשכן בשלשת מקומותיו, חצר ואהל ולפנים מן הפרוכת, ובמקדש עזרה והיכל ודביר, וכל אשר בכל מקום ומקום מן הכלים וציורי הכרובים כולם להבין סודות מעשה עולם העליון והאמצעי והשפל, ורמזי הוית כל המרכבה שם, וכל הנבראים עצמם ביצירתן בדמות נבראו, כמו שאמרו בספר יצירה סימן לדבר ועדים נאמנים עולם שנה ונפש.

(ביאור המאמר - שהגן עדן התחתון היה למשל ולדוגמא לגן עדן העליון - ש.ב. ) ואדם הראשון מעשה ידיו של הקב"ה מבחר בני אדם היה בתבונה ובדעת והשכינו הקב"ה במבחר המקומות להנאה ולתועלת הגוף, וצייר במקום ההוא הנכבד כל מעשה העולם העליון הוא עולם הנשמות בציור גשמי, להבין משם יסוד כל נברא גופי ונפשי ומלאכי וכל מה שיש בהשגת הנברא להשיג מן הבורא יתברך, גם המקום ההוא נכבד מכל מקומות העולם השפל מפני המוצק אשר על ראשו מן העולם האמצעי והעליון, ועל כן יראו בו מראות האלהים יותר משאר מקומות הארץ, כאשר אנחנו מאמינים שארץ ישראל וירושלים מקומות נכבדים מיוחדים לנבואה בעצמם מפני מוצקם וכל שכן בית המקדש כסא ה`,

וכענין שנאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים, תלה נבואתו הבאה אליו מבלתי הקדמת כונה במעלת המקום. על כן שוכני גן עדן שהוא מבחר המקומות, למדים בציורי הדברים כל סודות העליונים ונפשם מתעלית בלימוד ההוא ורואה מראות אלהים בחברת כבוד העליונים מן המקום ההוא, ומשיגים כל מה שיכול הנברא לדעת ולהבין כלימוד משה רבינו ע"ה בסיני, וכענין שכתוב אשר אתה מראה בהר, זהו ענין ידיעתנו בגן עדן. והדברים מפורשים בדברי חכמים וכבר רמז ר` אליעזר הגדול בפרקים שלו כל הענין הזה שאמרתי ואמר בפרק עשרים, ויגרש את האדם גרשהו ויצא אדם וישב לו חוץ לגן עדן בהר המוריה ששער גן עדן סמוך להר המוריה, עשה אותו גן ממש, וזה אין

צריך ראיה מדבריהם שכל האגדות מפורשות הן בגן עדן שהוא גן ממש בארץ, ואמרו (ב"מ קי"ד ב`) על רבי אבהו עייליה אליהו לגן עדן ומלי לגלימיה טרפי דאילני (אליהו הכניס את ר` אבהו לגן עדן ומילא לו אליהו את כיסו בעלים מגן עדן) כמו שאמרו בפרק המקבל, ובמדרש תהלים בארצות החיים זו ארץ ישראל, דבר אחר זו גן עדן, ובמדרש קהלת אמרו מפני מה ברא הקב"ה גיהנם וגן עדן כדי שתהא זו מצלת מזו וכמה ריוח ביניהם ר` יוחנן אמר כותל ור` אחא אמר טפח ורבנן אמרי שתי אצבעות, ובבראשית רבה בתחלתו שנו והחזירו הדבר פעמים רבות וכן במקומות אחרים שהוא גן ממש נטוע בארץ, אלא הענין כמו שפירשתי,.

ואם תאמר כיון שהענין על דרך הנזכר ומכל מקום גן עדן בעולם הזה התחתון הוא, מה שכר הנשמות שם והם אין תועלתם בדבר גשמי ולא במקום ממקומות הארץ ועולם התחתונים, כבר פרשנו שהענין כפול, וזה הגן והעדן התחתונים הן ציורין לסודות העליונים, והדברים ההם העליונים הרמוזים באלו גם כן נקראין גן ועדן שאלו התחתונים מהם תופסין השם הזה, כיצד יש בעליונים השגה שנקראת בדברי רבותינו ברמז גן, והשגה למעלה ממנה שהיא הנקראת עדן והוא הנקרא צרור החיים, וסודם עמוק ותפוס ביד מקובלי האמונה, אבל פירשו לנו חכמים ז"ל מקום הנפשות,

אמרו במסכת שבת (קנ"ב ב`) נפשותיהן של צדיקים גנוזות תחת כסא הכבוד שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה` אלהיך, ואמרו במסכת חגיגה (י"ב א`) ערבות שבו צדק ומשפט גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותיהן של צדיקים ורוחות ונשמות העתידין להבראות, ושם אופנים ושרפים וחיות הקודש ומלאכי השרת וכסא הכבוד ומלך אל חי וקיים רם ונשא שוכן עליהם, ואמרו בסוכה (מ"ה ב`) ראיתי בני עליה והן מועטין ופירשו הא דמסתכלי באספקלריא המאירה הא דמסתכלי באספקלריא שאינה מאירה, והבין ההסתכלות הזה שאמרו עליו (ויק"ר פ"א י"ד)

משה נסתכל באספקלריא המאירה ושאר נביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה, הביאו לשון ראיה בהסתכלות השכל ועלוי ההבנה ולפיכך קראום בני עליה, ואמרו כי לא יראני האדם וחי אבל בשעת מיתתן הן רואין, ובספרי אמרו יפקוד ה` אלהי הרוחות לכל בשר מגיד שכל הרוחות אינן יוצאות אלא מלפניו, רבי אליעזר בנו של ר` יוסי הגלילי אומר סימן זה יהא מסור בידך שכל זמן שאדם נתון בחיים נפשו פקודה ביד קונו שנאמר אשר בידו נפש כל חי ואומר בידך אפקיד רוחי, מת נותנה באוצר שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים,

שומע אני בין צדיקים בין רשעים תלמוד לומר ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע, ובמדרש תהלים אמרו יעלזו חסידים בכבוד באיזה כבוד שהקב"ה עושה לצדיקים בשעה שנפטרין מן העולם והן מקלסין להקב"ה ששם אותן בצרור החיים שנאמר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, ובמדרש שיר השירים אמרו תוכו רצוף אהבה אלו נפשות הצדיקים שהם נתונות עמו במרום, שלשה נכנסו זה לפנים מזה שנאמר ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים, לפנים ממנו צדק ומשפט שכן כתוב צדק ומשפט מכון כסאך, לפנים מהם נפשות

הצדיקים שנאמר אשר בידו נפש כל חי ואומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים והוא הרמוז בתורה ולדבקה בו, ועוד נדבר בזה לפנינו בעזרת האל. אבל עוד יאמינו רבותינו ז"ל לפי דבריהם בהגדות, שזה הגן עדן התחתון שהזכרנוהו יש לנשמות בו חלק בשכר ועונג ואע"פ שאינן גוף, וכבר שמו להם מקום עם העליונים, ותקון הענין הזה כך הוא, לפי שאמרו חכמים (שבת קנ"ב ב`) עד י"ב חדש גופו קיים ונשמתו עולה ויורדת לאחר י"ב חדש גופו בטל ונשמתו עולה ושוב אינה יורדת, ופירוש הקבלה הזו כי כל י"ב חדש עדיין כח הגוף קיים והנשמה נוטה לדעתה ולמעשיה כאשר היתה באמנה אתו בהצטיירות מחשבות גשמיות,

ואע"פ שעולה לידיעת עולם הנשמות יורדת היא לענין שהיתה כבר, לאחר י"ב חדש נתעלית מדעות גשמיות ולבשה מלאכות ונתעטרה בעטרה של עולם הבא, ואין הכוונה במה שאמרו גופו קיים בין שיהא הגוף נשרף לסיד או שיהא מן החנוטין שגופם מתקיים אלא הכוונה למה שכתבנו, ובאותן י"ב חדש חלק הנשמה בגן עדן להיות בעונג העולם העליון להם כענין נוטה לגשמיות, ואין כוונת רבותינו ז"ל שיתעדנו הנשמות בפירות הגן ההוא או שירחצו בנהרות,

אלא הכוונה מפני שהוא שער השמים לאור באור החיים, כאשר תאמר על העומד בירושלים שתתלבש נפשו רוח הקודש ומלאכות נבואה בחפץ עליון בין בחלום בין במראה יותר מן העומדים בארץ טמאה ומן ההשגה ההוות אל הנפש במקום ההוא מתעלית לדבקות העולם העליון והשגת העונג הרוחני, וזהו מה שמספרים רבותינו באגדה (ב"מ פ"ה ב`) בצדיקים דסלקי ונחתי למתיבתא דרקיעא, העליה היא השגת הנפש ודבקותה בעליונים והירידה היא להשגת מה שיגיעו סגולת התחתונים בחייהם כגון הנביאים. וכוונתנו שיתבאר מדברינו לתלמידים שאין דברי תורה בגן ועדן וענינו משל שאינו אמת,

ואין דברי רבותינו וקבלת האבות נוחי הנפש באלו הענינים דברי הבאי או משל בגדר (נ"א: בטל) המליצה, אלא הכל אמת ואמונה חיצון ופנימי מן מעלה למעלה ומן רוממות לרוממות, וזוכה בו כל אחד למקום מעלתו ומשיג ממנו כפי הראוי לגמול שלו, ולפיכך אמרו בויקרא רבה (פכ"ז א`) אמר ר` אלעזר בר` מנחם ונחל עדנך תשקם אין כתיב כאן אלא ונחל עדניך תשקם מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עדן בפני עצמו.

בברכה - בנימין שמואלי