שאלות אמוניות סביב הקורונה ובכלל

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

שאלות גדולות וחשובות שאלת, אך באמת חשוב להשיב לפי סדר.

בראש ובראשונה, אנו יודעים שיש אלוקים כי יש עולם מתוכנן מאוד - מכאן שיש בורא לעולם.

אנו יודעים שיש אלוקים בגלל שליקום היתה התחלה, ולכל התחלה חייב להיות מתחיל. המדע הוכיח שהיקום הופיע בנקודת זמן מסויימת ולא היה קיים תמיד, מה שמוכיח את קיומו של בורא הנמצא מחוץ לחומר וזמן, אשר ברא את היקום יש מאין.
 

המדע הוכיח שאפילו ברגע זה קיימת חוקיות בטבע, שבלעדיה היה היקום חוזר לתוהו ובוהו. אך אין כל סיבה רציונלית שתחייב את פעילותם התמידית של חוקי הטבע, מכאן מוכח שישנה שליטה אלוקית על היקום אפילו ברגע זה, השולט בחוקים ומחייה אותם בבחינת "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". בלעדי השגחתו התמידית, לא היה דבר שיחייב את המשך הקיום והחוקיות שיש בעולם, והיקום פשוט היה חוזר לתוהו ובוהו, כפי שלהבדיל, תוכנה במחשב לא תמשיך לפעול ללא שיש אספקת חשמל קבועה.
  

אנו רואים שהטבע מתוכנן: אטומים, מולקולות, מחזור המים, האוזון, החמצן ועוד, הם כולם מערכות מורכבות ביותר מכל בחינה מתמטית. החוכמה שהתגלתה בטבע הינה עובדה מדעית שלא ניתנת להכחשה, וזוהי הוכחה לוגית לכך שקיים בורא אינטליגנטי אשר תכנן כל זאת, כי לא תיתכן חוכמה בלי חכם.
 

אנו יודעים זאת גם בגלל שאנו מבינים שיש בנו מהות רוחנית המייחדת אותנו מכל בעלי החיים, ומכאן אנו מסיקים שיש בורא שברא בנו נשמות, ושילב בין הרוח לחומר.
 אנו גם יודעים שיש אלוקים על ידי התנסויות אישיות שיש לבני אדם, אשר התנסו בהשגחה פרטית בחייהם, המוכיח התערבות אלוקית (מה שיש המכנים בטעות בשמות כמו "צירופי מקרים" ו"גורל").
 
אך לא צריך להיות "איינשטיין" או רואה נסתרות בשביל להבין שיש בורא לעולם. אפילו ילד מסוגל להביט ביושר בעולם שסביבנו ולהגיע למסקנה המתבקשת שיש בורא לעולם. בורא לעולם חייב להיות בכל מצב שלא יהיה, זוהי מסקנה מוכרחת מהמציאות, וחשוב להבין שלא ניתן להפריך את מציאותו של הבורא באף מצב.
 
כמו כן אנו יודעים שהתורה היא אמת - בגלל שיש לנו היסטוריה נאמנה בת אלפי שנים, המתעדת ומאמתת את שליטתו של בורא עולם בעשרת מכות מצרים, בקריעת ים סוף, במשך 40 שנה במדבר, בנבואות לא הגיוניות שהתרחשו לאורך יותר מאלפיים שנה כמתואר בספר הספרים, ועיקר התגלותו של בורא עולם בפני כל עם ישראל במעמד הר-סיני. הנושא הוסבר במאמר "ההוכחה ההיסטורית":
https://www.hidabroot.org/article/219799
 
אבותינו ואבות אבותינו העבירו בנאמנות את התורה והחגים והמצוות, והיו מוכנים להקריב את חייהם בכל דור על אמיתותה. אנו לא מאמינים ביציאת מצרים רק "בגלל שזה כתוב בתורה", אלא בזכות אבותינו המעבירים את התורה מדור לדור כהיסטוריה הלאומית של עמנו מזה 3300 שנה. על כן ספר התורה מהווה עדות היסטורית לאומית שאינה ניתנת להכחשה, וכל אותם "מכחישי מקרא" אינם שונים מאותם מכחישי שואה שהתעוררו בשנים האחרונות.
 
עם ישראל הוא העם היחיד בעולם שקיבל הוראות יצרן מפי אלוקים בפני עם שלם, בהתגלות אלוקית ובנסים המוכיחים את שליטתו בטבע, ואין תורה שהשפיעה יותר על העולם מתורת היהודים. גם קיומו של עם ישראל מוכיח את שליטתו הנסית של הבורא בהיסטוריה, היות ועם ישראל הוא העם היחיד בעולם שהצליח לשרוד כל כך הרבה השמדות ואנטישמיות במשך אלפי שנים, הוא פוזר בכל רחבי העולם, נותר מועט ושרד ללא שלטון וצבא בזמן שכל האימפריות והעמים הקדומים התבוללו ונעלמו - ואף לאחר כל אלה עם ישראל שב לארצו אחרי אלפיים שנות גלות, כשכל מסכת התלאות הזו כבר תוארה מראש בנבואות עתיקות יומן בתורה שמעביר העם היהודי מזה 3300 שנה. אנו יודעים מהו סוד נצחיותו!
 
יש לנו אינספור סיבות היסטוריות להאמין בתורה, ולדעת בבירור שתורת ישראל אמת. לא קיימת בכל העולם תורה או דת שאפילו ינסו להתחרות עם האותנטיות ההיסטורית והנסית של תורת ישראל ועם ישראל. וכל עיקרי האמונה מבוררים בספרי רבותינו, כמו ספר הכוזרי, חובת הלבבות ועוד.
  

* * *

 
ברגע זה ממש, פועלים בתוך גופך מיליוני מערכות גאוניות בתחכומן. גופך בנוי ממיליארדי אטומים שפועלים בתיאום, אפילו התא הקטן ביותר שיש באצבע שלך מורכב יותר מכל מערכת התחבורה בעיר ניו יורק. הידיים שלך הם מנופים מורכבים מלאים פרקים תואמים שמאפשרים לך לתפקד בחיים. 

בכל אחת מן העיניים שלך יש יותר מ-120 מיליון קולטני אור, המאפשרים לך לקבל תמונה חדה וצבעונית של המציאות סביבך. בכל יום הלב שלך מעביר 8000 ליטרים של דם בתוך גופך - פירוש הדבר כי בשלושה ימים משאבת הלב שלך היתה מסוגלת למלא בריכת שחייה! אך כל כך הרבה ליטרים של דם דורשים ניקוי רעלים תמידי, ולכן בכל דקה שעוברת הכבד שלך מסנן 2 ליטר של דם מרעלים. 

המח שיש בראשך הוא פלא הבריאה, ובכל היקום כולו לא נברא מחשב מתוחכם כל כך - מוחך מפעיל 100 מיליארד נוירונים (תאי עצב) - מספר זה גדול יותר מכל הכוכבים שיש בגלקסיה, וכולם פועלים בתיאום מושלם כדי לאפשר לך לראות לשמוע לנוע לדבר ולחשוב. ואין כאן המקום לתאר את כל התהליכים המדהימים והמורכבים שפועלים בגופך.
 
האם יש לך ספק בכך, שמי שברא כל זאת, יש לו מטרות גדולות בשבילך?
 
ויושם לב לעובדה שכל המערכות המדהימות הללו - הן רק הכלי החיצוני שניתן לך בעולם הזה, כדי שהנשמה שלך תוכל להפעיל את הגוף כמו נהג ברכב. אך מהו המסלול שכל אחד מאיתנו בוחר לעצמו בחיים? האם לא נאמין במי שברא אותנו או נדחה את הטבתו חלילה?
 
הרי אין ספק שמי שיצר את כל המערכת המופלאה והגאונית הזו - ללא ספק יותר חכם ממני וממך, ויודע את מה שאנחנו לא יודעים וגם לא מסוגלים להבין בעולם הזה. רק בורא אינסופי מסוגל לברוא יקום כל כך גדול, וגוף כל כך מתוחכם. הוא יודע את העבר ההווה והעתיד, וכל מה שקורה בעולם. הוא מי שברא את כל תכונות הנפש שלך, את האינטליגנציה שלך, את הכשרונות שלך, את הרצונות הפנימיים ביותר שלך, את המחשבות שלך, הרגשות שלך, וכל מה שקיים בעולמך. והוא יתברך בחר לברוא אותך ולהוריד אותך לעולם הזה, ונתן לך את הגוף הזה, ואת החיים האלה, כי הוא יודע שהמסלול הפרטי שהטווה לך יוביל לבסוף לטובתך.
 
כל דבר שאנו מחשיבים לטובה בעולם הזה, וכל הנאה או שמחה שהרגשת אי פעם בחייך - הגיעה רק ממנו יתברך. הוא יודע בדיוק מה יעשה אותך אדם שמח ומה יעשה אותך אדם עצוב, ומה היא התועלת האמיתית שלך.
עליך רק לבטוח בו. ולהאמין בו שהוא עושה הכל לטובה. ממש כמו ילד בן שנה שחייב לבטוח באביו ובאמו שיודעים מה טוב עבורו - אפילו כאשר כואב לו שהוא צריך לקבל זריקה מרופא, ולא יודע למה, או כשהוא נאלץ לוותר על חפץ שהוא רוצה להכניס לפיו, ולא מבין מדוע. הוא גם לא יכול להבין, אך הוא יודע שאביו ואמו אוהבים אותו - כי הם אלה שדואגים לו ומטיבים איתו.
 
האם שמעת על משל התאומים? שני תאומים היו ברחם אמם, תינוק אחד אמר לתינוק השני: "מי אמר שיש לנו אמא? האם אפשר לראותה?", התינוק השני השיב לו: "הרי אמא נמצאת מסביבנו בכל מקום, היא מחייה אותנו בכל רגע, ואנו מרגישים את חומה. בכל רגע אנו מקבלים חמצן דם ומים ומזון דרך חבל הטבור - וכל זה מגיע ממנה, אז אני יודע שהיא דואגת לנו ואוהבת אותנו". אמר לו התינוק הראשון: "אך רע לי פה, והמקום נעשה צר יותר ויותר, וברגע שחבל הטבור יתנתק נמות מיד ללא חמצן. האם זו אמא אוהבת?". השיב לו התינוק השני: "אני רואה במו עיניי שאמא דואגת לנו, היא מאכילה ומשקה אותנו, אין לי ספק שהיא לא הביאה אותנו לעולם כדי לסבול. אני בטוח שיש תכלית מאחורי כל מה שקורה לנו. וגם אחרי שיתנתק חבל הטבור - אני מאמין שיש חיים אחרי הלידה"!
 
עלינו להאמין שיש חיים אחרי המוות. ושתכלית העולם הזה היא כדי להטיב לנו בעולם הבא. וגם הייסורים שעוברים בעולם הזה הם חבלי לידה, שנועדו לתקן פגמים בנשמות ולהביא לשלמות הרוחנית.
 

* * *

יש לשים לב שאין "רע" אמיתי בעולם הזה. כל רוע נובע כידוע מחיסרון (ולראיה: מדוע אדם מקנא וגונב וחומד? רק משום שהוא רוצה להשיג דבר שיש אצל חבירו). לעומת זאת השלמות נובעת מטוב, משפע, מהרצון להטיב (לכן רחמים ואהבה מתבטאים בנתינה). אלוקים הוא אינסופי ומושלם, אין אצלו גבולות ולא חסרונות משום סוג, ואין דבר שיוכל להשיג מן האדם, ומכאן שכל מה שעושה ה' הוא רק לטובה. הקב"ה ודאי אינו מעניש על חטאים בתורת נקמה, שהרי כל מטרתו היא להטיב לאדם, בדומה לאב שרוצה לקדם את בניו ולהועיל להם.
 
כל אדם שעושה חטאים פוגם בנפשו, הייסורים נועדו לנקות את הכתמים והמומים המסוכנים שדבקו בנשמתו מגלגול זה וגלגולים קודמים, והמונעים ממנו להשיג את האור האלוקי בעולם הבא והנצחי. כשם שבעולם הזה כל חולה רוצה להתרפא ממחלתו, ומוכן לשלם על רפואתו ואף מודה לרופא שמנתח ומכאיב לו, כך גם כל נשמה מודה ליוצרה בעולם הבא על הייסורים שקיבלה, כי היא מבינה את תכליתם להטיב לה ולתקנה.
 
עלינו לבטוח בקב"ה בכל מצב, שהוא יתברך עושה הכל ברחמים ולטובה, ותפקידנו לקבל הכל באהבה. עלינו לשים עצמנו בידיו של בורא עולם כמו תינוק קטן בידי אמו. גם אם אמא לוקחת את התינוק לרופא כדי לקבל זריקה כואבת, התינוק לא חדל לאהוב את אמו, למרות תמימותו הוא יודע בפנים-לבו שאמו עושה הכל למענו ולטובתו, מתוך אהבה ולא מתוך שנאה. כולנו בניו ובנותיו של הקב"ה, ועלינו לבטוח בו יתברך שכל רצונו הוא להטיב לנו. ומתוך הביטחון נתגבר על כל הקשיים והפחדים.
 
ולגבי שאלתך -
אלוקים פועל דרך הטבע, ולכן צריך לעשות השתדלות בגבול הראוי והמקובל. ועם זאת לדעת ששום דבר אינו קורה במקרה, ועל כן לקבל את כל המצבים באהבה. כי הקב"ה עושה הכל לטובה, וגם כשיש ייסורים - זה בתורת ניתוח שנועד לרפא את הנשמה. התפילות וההשתדלות הן כדי שהניתוח יעבור מהר יותר, ונתרפא מהר יותר, ולא נזדקק לעוד ייסורים. אך הכל נועד לטובתנו, ושום דבר אינו קורה במקרה או לחינם.
 
כידוע הרבה אנשים סובלים בעולם הזה, אנו חיים בדורות האחרונים ויש הסתר פנים גדול לפי בוא המשיח והגאולה. אך אפשר להתנחם בעובדה שאיננו סובלים לחינם, אלא סובלים עבור מטרה! בונים את עולמנו הרוחני מתוך התפילות ומתוך מלחמת האמונה, חיים עבור בורא עולם ומקדמים את נשמתנו ואת עם ישראל, מקרבים את הגאולה, ובונים את העולם הבא שלנו שהוא מקום האושר האמיתי לנצח נצחים.
עובדה שבעולם הזה אנו מזדקנים וחולים ומתים, וחיינו מלאים בקשיים ותהפוכות - גם מי שזוכים לילדים ולעושר. זו עובדה שלא נועדנו להיות כאן מאושרים לנצח, וכל שמחותינו הן זמניות ותלויות בנסיבות המתחלפות. אמרו חז"ל שהעולם הזה הוא כמסדרון שמוביל לאולם הגדול שהוא עולם הבא. המטרה האמיתית שלנו פה היא לקיים כמה שיותר מצוות, ולאסוף יהלומים לעולם הבא.
 
אנו מבקשים להיפטר מן הסבל - כי הוא מקשה עלינו לקיים את המצוות. אך צריך לקבל את הייסורים באהבה, ועם זאת לבקש מהקב"ה שיקל את הייסורים, ויאפשר לנו לעבוד אותו בנוחות. לרוב התפילה עצמה היא זו שמזככת את הנשמה - ובדרך זו מסירה את הצורך באותם ייסורים.
אך יש ייסורים שנקבעו לנשמה עוד לפני שהיא ירדה לעולם (כמו עיוורון מלידה למשל), ולדבר כזה אין רפואה, כי זהו חשבון מגלגולים קודמים עם אותה נשמה, ואין דרך אחרת לתקנה מלבד באותם ייסורים שנקבעו לה.
 

* * *

לגבי הקשיים שעובר עם ישראל, עלינו להתחזק בכך שאנו נמצאים באחרית הימים, לפני הגאולה. אלו חבלי לידה, שאחריהם תגיע אורה גדולה לעם ישראל ולעולם כולו. בנושא הקורונה נא לעיין:

https://www.hidabroot.org/magazine/category/56887

ובסרט הווידאו החדש:

https://www.hidabroot.org/article/1136425   
 
אך תמיד ניתן לראות הרבה מאוד טוב ושפע אלוקי במציאות סביבנו.
בשונה ממה שהורגלנו לחשוב, רוב העולם הוא למעשה טוב. קיבלנו עולם מדהים, וניתנו לנו אינספור חומרים ואמצעים וכישורים המביאים לנו הנאות רבות מספור.
 
מי מאיתנו היה מוכן תמורת מיליון דולר לוותר על מאור עיניו (או אפילו רק על ראייה צבעונית של המציאות), על יכולת השמיעה, חוש הטעם, המישוש, שתי ידיו או על שתי רגליו? אפילו אדם שינסה רק יום אחד לקשור את שני אגודליו יגלה מהר מאוד עד כמה הוא נצרך להם; אדם שיעטה על ידיו כפפות יגלה כמה הציפורניים חסרות לו במהלך היום. אך מי מאיתנו נתן אי פעם את הדעת להודות על אגודל או ציפורן?

 רוב האנשים אינם יודעים להעריך את הטובות הרבות שיש בחייהם, אינם מסוגלים להעריך נכונה את שוויה של הראייה, השמיעה, ההליכה, אפילו הריסים שבעפעפיים או הגבות שנועדו למנוע מן הזיעה להיכנס לעיניהם. באמת שלא חסר על מה להודות, ובמה לראות את טובו של ה' במציאותנו.

אדם שמתבונן אינו אמור לראות את העולם בתור סבל. אדם ישווה עצמו לחתול חסר-בית, אין ספק שיגלה שקיבל אלף מתנות-חינם שאין אותם לחתול זה, ובראשן מתנת השכל וההגיון הישר שמאפשרת לו את השגת האלוקות. האדם המתבונן יוכל למצוא אף בסבלו תכלית שנועדה להטיב עבורו. כך נהג רבי עקיבא לומר (ברכות דף ס, א) "לעולם יהא אדם רגיל לומר, כל דעביד רחמנא לטב עביד (כל מה שעושה הקב"ה - הוא עושה לטובה)".
 

* * *

"לחם חסד" (לחם של בושה) הוא מושג שמתאר קבלת שכר בעולם הבא בחינם, ולא מתוך מאמץ, בדומה לעני המבקש נדבה. הרעיון שמאחוריו הוא, שהנשמה מטבעה מתביישת לקבל מעמד ושכר על מה שלא השקיעה למענו, לעומת האושר הנצחי שהיא חווה כאשר עמדה בהצלחה בנסיונות.
במילים אחרות, הנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הניסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקרבת האלוקים. המטרה היא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים.
יהיה מי שישאל בטעות: "אז למה אלוקים לא ברא את הנשמה ללא בושה?", אך צריך להבין כי אושרה של הנשמה אינו יכול להיות מושג על ידי שקר ודמיון, כי האושר האמתי הוא בעצם הקרבה לה', בכדי להשיג מטרה נכבדה זו צריך האדם להידמות לה' באמת, ולא באמצעות שקר ודמיון. ה' אמת, ולכן הנשמה צריכה להיות אמתית כדי להידמות לו ולהתקרב אליו באמת.

כדי להבין נקודה זו בצורה ברורה, נא לראות את התשובה הבאה:
https://www.hidabroot.org/he/article/109596

אב שאוהב את ילדיו, רוצה שילדיו יתבגרו ויהיו לאנשים עצמאים, ישרים וצדיקים בזכות עצמם.
כך להבדיל, הקב"ה רוצה שהנשמות שברא יזכו להגיע למידת הגבורה בכוחות עצמן, וכך יזכו לקירבתו בזכות ולא בחסד-חינם.
ה"משחק" נועד לייצר גיבורים. גיבורים לא "בכאילו", אלא גיבורים באמת.
 
מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת. אך זו סוגיה קשה, ואי אפשר למסור עליה תשובה קצרה. בקישורים שבסוף התשובה ישנה התייחסות רבה לשאלת הסבל, וההסבר מדוע הסבל נצרך כדי להשיג את מטרת הבריאה. נא לקרוא בקישורים הבאים:

 
אם הכל לטובה - אז למה צריך להתפלל?
https://www.hidabroot.org/he/article/3024
אם אבא אוהב - אז למה כואב?
https://www.hidabroot.org/he/article/125233
מלך אבא או חבר - כיצד להביט על אלוקים?
https://www.hidabroot.org/he/article/95502
אבא גדול ואבא קטן:
https://www.hidabroot.org/he/article/99775

10 הוכחות לכך שה' אוהב אותך, על אף הייסורים
https://www.hidabroot.org/he/article/798
 

* * *

 
לסיכום, אמליץ לקרוא ולהדפיס חוברת דו-שיח קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית", אשר מתייחסת לכל השאלות החשובות באמונה (על מציאות הבורא והדתות, אמיתות התורה, תורה שבעל-פה, בחירה חופשית, למה אלוקים ברא אותנו ועוד). מומלץ לקרוא עד הסוף המפתיע, ולא לוותר על אף נושא:
https://gorali.122.co.il/
 

אשמח לעזור בכל שאלה שתהיה.

 
בברכה,
דניאל בלס