האם ללמוד על דתות אחרות זו עבודת אלילים?

בס"ד
 
שלום וברכה,
 

לשם סקרנות ודאי אסור, והסיבה לכך פשוטה מאוד.

הדתות האחרות אינן בנויות על שכל ובירור האמת. לכן לא תמצא בהן ספרים כמו הכוזרי, אמונות ודעות לרס"ג, המורה נבוכים או חובות הלבבות. בדתות אחרות "אסור לשאול שאלות". ומאחר שכך, הדתות בנויות על שכנוע רגשי ("סוגסטיה").

לדוגמה, הברית החדשה תציין בכל משפט שני "ישו המשיח" כדי להחדיר לתודעת הקורא את האמונה הזו, בתקווה שאם ישוב עליה מספיק פעמים, יתרגל הקורא להאמין בכך. בספריהם יתארו בצורה רגשנית ומפורטת את ייסוריו של ישו כדי להופכו לדמות הרואית בעיני הקורא, ויתארו את כל בני האדם כחוטאים מושחתים משורשם אשר זקוקים ל"כפרה" של ישו כדי להגאל... אף הקוראן מנסה לשדר פחד, ומרבה בתוכחה והפחדה להאמין במוחמד בכל מחיר. 

 ספרים אלה פונים ללב והרגשות במקום לשכל, כך עושות כל הדתות השקריות מפני שאין להן יסוד שכלי להציע.

ראה בעצמך 10 עובדות על הנוצרים:

https://www.hidabroot.org/article/78994

ו-10 עובדות על מוחמד והקוראן:

https://www.hidabroot.org/article/1128417

ועל ההבדל בין דת ישראל לדתות אחרות:

https://www.hidabroot.org/article/1128420

האדם מורכב מרגש, ולא רק משכל. מאחר שהדתות האחרות בנויות על רגש וסוגסטיה, קיים הסיכון שיטעו אותך ויבלבלו את רגשותיך. שוחחתי פעם עם פרופסור חילוני אחד שאמר לי שלמרות שאינו מאמין בנצרות, הוא קרוב להאמין בה הרבה יותר מאשר ביהדות - רק מפני שביקר בכנסיות והתפעל מאוד מקול העוגב ומקהלת הנשים...! 

עלינו לשמור על טהרת לבנו, ולא לפנות אחרי האלילים. זה פסוק מפורש בתורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם (זו מינות) ואחרי עיניכם (זו זנות) אשר אתם זונים אחריהם".

ההלכה קובעת שאסור לקרוא בספרי עבודה זרה (ראה רמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק ב'):

"ספרים רבים חיברו עובדי עבודה זרה בעבודתה, היאך עיקר עבודתה ומה משפטה ומעשיה.  ציוונו הקדוש ברוך הוא, שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה.  ואפילו להסתכל בדמות הצורה--אסור, שנאמר "אל תפנו, אל האלילים" (ויקרא יט,ד).  ובעניין זה נאמר "ופן תדרוש לאלוהיהם לאמור, איכה יעבדו" (דברים יב,ל)--שלא תשאל על דרך עבודתה היאך היא, ואף על פי שאין אתה עובד:  שדבר זה גורם לך להיפנות אחריה ולעשות כמו שהן עושין, שנאמר "ואעשה כן, גם אני" (שם).  [ג] וכל הלאוין הללו בעניין אחד הן, והוא שלא ייפנה אחר עבודה זרה; וכל הנפנה אחריה בדרך שהוא עושה בו מעשה, הרי זה לוקה.ד  ולא עבודה זרה בלבד הוא שאסור להיפנות אחריה במחשבה, אלא כל מחשבה שגורמת לו לאדם לעקור עיקר מעיקרי התורה--מוזהרין אנו שלא להעלותה על ליבנו, ולא נסיח דעתנו לכך ונחשוב ונימשך אחר הרהורי הלב:  מפני שדעתו של אדם קצרה, ולא כל הדעות יכולות להשיג האמת על בורייו; ואם יימשך כל אדם אחר מחשבות ליבו, נמצא מחריב את העולם לפי קוצר דעתו."

ראה עוד במאמרי "האם היהדות  רוצה שנחקור באמונה?"

https://www.hidabroot.org/article/218206

 
בברכה,
דניאל בלס