כמה שאלות

שלום וברכה,
 
יפה שאתה שואל ומחפש את האמת לאשורה. אמרו חז"ל שבדרך שבה אדם רוצה לילך, בה מוליכים אותו מן השמים. הרוצה לטהר - מסייעים בידו.
מאחר שלבך טהור, הקב"ה מסייע לך למצוא את אמיתתו.
 
1. אכן, התורה היא היא שלימדה אותנו לנהוג בדרכי נועם ושלום, ואהבת לרעך כמוך, לא תשנא את אחיך בלבבך, גמילות חסדים, לימוד זכות ועוד. הנהגה זו טבועה עמוק בלב לבה של ההלכה, אפילו בדיני הענישה, אשר דורשים דיני ראיות מורכבים עד מאוד - כדי לא להגיע למצב של ענישה.
לכן, עוד לפני 2000 שנה דיווחו חז"ל כי בית-דין שהיתה הורגת אפילו רק פעם אחת ב-70 שנה היתה נקראת "בית דין קטלנית", כי הריגת חוטאים לא היתה מצויה ביהדות, ובתי דינים לא היו מוציאים אנשים להורג. רבי עקיבא אמר שאילו היו דנים דיני נפשות בימיו, לא היו מוציאים אדם להורג לעולם.
 
זאת מלבד העובדה שהריגת אדם לפי ההלכה דרשה לא פחות מ-23 דיינים, ועדות לא רגילה בכלל, שאפשרה לכל חוטא הזדמנות לשוב בתשובה. כלומר: ארבע מיתות בית דין נועדו רק לאדם מורד נדיר ומרושע עד מאוד שביקש לפרוץ גדר בישראל. זאת מכיוון שלפי כללי ההלכה כמעט ואי אפשר להרוג אדם מבחינה מציאותית, אלא אם הוא רוצה בכך עד מאוד, שכן התורה דורשת שני עדים שיראו את המעשה (כלומר בפומבי) וגם שתהיה התראה, פירושה מדהים: צריך לומר לחוטא את חומרת העבירה שבה הוא חוטא ואפילו אם שותק - אינו נהרג.
כדי להיהרג חייב לומר לעדים בלשון מרדנית זו: "אני יודע ועל מנת כן אני עושה!" - כלומר הנהרג בבית דין הוא אך ורק מסית ומורד אשר עובר עבירה חמורה לעיני כל על מנת לפרוץ גדר בישראל, אשר רוצה למות למענה. אלא שגם אז ההריגה לא היתה דבר פשוט לביצוע, כי היתה צריכה לעבור 23 דיינים - שהיו צריכים ללמד עליו זכות, ואף אז נדיר שהיה נהרג. נא לראות במאמרי:
https://www.hidabroot.org/article/103516
 
פירוש הדבר שהעונשים שאתה קורא בתורה - נועדו בראש ובראשונה כדי להכיר את חומרת העבירות, ולדעת להימנע מהן. אך בפועל היו מענישים רק את המורדים בפה מלא, המבקשים לפרוץ גדר בישראל.
 
2. כלומר, שנהרג בתאונה קודם זמנו. אם לא עשה תשובה.
 
3. התורה מסרה לעם ישראל חוקים נצחיים, בלתי משתנים, אשר צורתם יכולה ללבוש תרבות עתיקה או מודרנית. לדוגמה, ארבעה אבות נזיקין במשנה מלמדים אותנו הן על "שור שנגח את הפרה" והן תשלומים בתאונת מכונית. "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת" מתייחס הן לאש והן להצתה בכלי רכב ומכשירי חשמל. ההלכה עוסקת אפילו בדינים על מערכות השקיה אוטומטיות בשבת, על שמירת חגים ומצוות בחלליות בחלל החיצון!
הסיבה שההלכה מסוגלת להשיב על שאלות טכנולוגיות מורכבות בשנות ה-2000, מאחר שיסודות ההלכה אינם משתנים, ותלמיד חכם שלומד כללים אלה יוכל ללמוד באמצעותם דבר מתוך דבר.
בספרי ההלכה תמצא התייחסות למערכות טכנולוגיות מורכבות - למד את ספרי "יביע אומר" של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ותתפלא כיצד יסודות הלכתיים שעברו במהלך הדורות יכולות להשיב על שאלות מודרניות בכל נושא. דבר נוסף המוכיח את אמיתות התורה ונצחיותה. ראה גם:
https://www.hidabroot.org/article/147565
 
4. התורה אינה מתייחסת רק לכהנים והלווים, אלא לשופטי הדור: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים יז, ט). מה שמתייחס כמובן לכל דור ודור. משה רבנו כידוע מינה את הסנהדרין (שבעי זקני העדה ששפטו את העם - לאו דווקא מן הכהנים והלווים).

 
כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם האישית חלילה.
התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).
 
התורה כותבת בפירוש שה' שם את רוח קודשו על חכמי ישראל: "וירדתי ודיברתי עימך שם, ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם" (במדבר יא, יז).
המצווה לשמוע לפסיקת החכמים נמצאת בתורה:
"עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה - לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז, יא)
"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹׁפט אשר יהיה בימים ההם, ודרשת והגידו לך את דבר המשפט" (דברים יז, ח-ט).
"אל השופט אשר יהיה בימים ההם - אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך" (משנה עדויות א, ה)
 
עוד נאמר בפירוש בתורה לשמוע להוראותם של זקני הדור: "שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ" (דברים לב, ז).
התורה מצווה: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-מִשְׁמַרְתִּי" (ויקרא, פרק יח, ל), ולמדו מכאן חכמים: "עשו משמרת למשמרתי" (יבמות כא, א).
כידוע, מרדכי ועזרא הסופר תיקנו תקנות עוד בימי התנ"ך, בימי בית המקדש.
 
חשוב לקרוא מאמר זה על סמכות חכמים מן התורה:
https://www.hidabroot.org/article/2587
 
בורא עולם קורא את כל הדורות מראש. מי שאכן מאמין שספר התורה ניתן מבורא עולם - כבר יודע שהתורה לא שונתה ולא נשכחה במרוצת הדורות, כי ה' הבטיח בתורתו: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא, כא).
וכן גם הבטיחו הנביאים: "ואני זאת בריתי אותם, אמר ה', רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך - לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט, כא).
 
כל דבר שמסרו לנו חז"ל הוא בגדר:
- הלכה למשה מסיני,
- או מבוסס על הלכה שנמסרה למשה בסיני (כלומר ישנן הלכות שנפסקו על פי כללי הפסיקה שנמסרו לנו "הלכה למשה מסיני", ועל כן הם דברי אלוקים חיים).
 
רק הבט וראה כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא נמצא מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. המחלוקות בחז"ל עוסקות תמיד בפרטים הקטנים, ולא בעיקרים שמוסכמים בפי כל.
 
סדרת הכתבות הבאה מבארת מהי בעצם תורה שבעל פה, וכיצד הוא מורכבת. מומלץ לקרוא לפי סדר:
1. מה בעצם קיבלנו בהר-סיני? חלק א' - האם קורח קרא בתורה על כך שייבלע באדמה?
https://www.hidabroot.org/article/235818
2. מה בעצם קיבלנו בהר-סיני? חלק ב’ - מהי תורה שבעל פה, ומדוע נמסרה דווקא בעל פה?
https://www.hidabroot.org/article/236046
3. מהי בעצם תורה שבעל פה? חלק א' - קיבלנו תורה בהר-סיני, אז מנין הגיעו מחלוקות בהלכה?
https://www.hidabroot.org/article/236215
4. מהי בעצם תורה שבעל פה? חלק ב’
https://www.hidabroot.org/article/236789
 
5. מדוע סומכים על המפרשים?
 
א. בקיאות במקורות:
כל אחד יכול לפרש פירושים, להטעות עצמו ואחרים, כשהוא מוציא פסוקים מהקשרם המקורי לפי דעתו הקצרה, ואנכרוניזמים שהוא עושה לטקסט. החוכמה היא לדעת לפרש נכון - על פי כל חוכמת החכמים שקדמו לנו, ולא בניגוד אליהם.  להבדיל, גם בעולם החילוני ישנו מושג של סטודנט ומושג של דוקטור ומושג של פרופסור, וסטודנט שרק התחיל ללמוד את תורת היחסות ודאי לא יקשה על משוואותיו של איינשטיין, כי יגלה בכך רק את בורותו.
המפרשים הגדולים, להבדיל אלף הבדלות, הם כמו איינשטיין בעולם הכללי. אלו מומחים שגילו מומחיותו בכל חלקי התורה הש"ס המדרשים וההלכה, ולכן כל פירוש שמפרש מגלה את מכלול ידיעותיו. הם למדו את התורה ישר והפוך, ועל כן בקיאים בה, ולא יוציאו פירושים מחוץ להקשרם. כדי לפרש את המילה "בראשית" בצורה נכונה, צריך להכיר מילה זו לא רק במקומה בטקסט, אלא גם בכל מקום נוסף ברחבי התנ"ך, ומה אמרו עליה במשנה ובמדרשים, ולהכיר את שפת הקודש ודקדוקיה. המפרשים גילו בקיאות רבה בכל כתבי הקודש, ומי שישיג גם הוא "פרופסורה" בכל התורה, יידע להעריכם נכונה ויוריד כובעו בפניהם...
 
ב. קירבה היסטורית:
מבחינה היסטורית, המטרה היא להתחקות אחרי הכוונה המקורית של המקורות. רש"י ומפרשים שחיו לפני אלף שנה ויותר היו קרובים לכתבי הקודש הרבה יותר מאיתנו - הן מבחינה היסטורית, הן לשונית והן תרבותית, מלבד שכל ראשם היו מונח בתורה הקדושה, הם הכירו את השפה ועולם המושגים העתיק טוב מאיתנו. בנוסף, הם ינקו את תורתם מרבותיהם שינקו אותה מרבותיהם במסורת של דורות, וכך קיבלו פירושים נאמנים והסברים נכונים לכוונת הראשונים. על כן יש לפירושם גם מעמד היסטורי, העוזר לנו בהבנת המקורות בצורה טובה יותר.
 
ג. קדושה:
אנו מאמינים במושג שנקרא ירידת הדורות, אשר מסמל ירידה ברמתנו הרוחנית, עד בוא המשיח והגאולה. ירידה זו מתבטאת בקושי רב יותר להבין את תורתנו הקדושה, שהיא רחבה מיני ים. החכמים שהיו קרובים יותר למתן תורה, ניחנו בלב רחב משלנו ושכל עמוק להרחיב ולפרש מה שאין בכוחנו לפרש (אחת ההוכחות המובהקות ביותר לכך נמצאת בדרשות חז"ל שמפוזרות לכל אורך התלמוד, שפה סודית שאין לנו כמעט הבנה בה כיום, ולא יכולת לדרוש דרשות מדעתנו). גם חייהם מעידים עליהם שהקריבו יותר מאיתנו עבור לימוד התורה, מסרו עליה נפש, מה שהקנה להם קדושה יתירה לכוון לפירושים נכונים בתורה. אין דומה פירושו של מי שמוסר נפש על לימודו לבין מי שיושב ללמוד על סיר הבשר.
 
לסיכום,
אמליץ לך לקרוא חוברת קצרה שכתבתי בשם "שיחה גורלית" (חפש בגוגל) אשר מתארת דו-שיח עם בורא עולם על שאלות רבות באמונה, ובתוכן שאלת התורה שבעל פה וסמכות החכמים. אני בטוח שתהנה!
 
אשמח לעזור לך בכל שאלה נוספת.
 
בברכה,
דניאל בלס