חוק שימור החומר

שלום וברכה,

ראה "האם אפשר להעלים חומר? היהדות ידעה על חוק שימור החומר":

https://www.hidabroot.org/article/1131722

המדע גילה שהיקום מתרחב, הגלקסיות מתרחקות זו מזו, וכך הגיע למסקנה שכל היקום כולו היה בעברו מצומצם בנקודה אחת, המכונה "הנקודת הסינגולרית". 

תיאוריה זו מכונה "המפץ הגדול", והיא טוענת שכל החומר האנרגיה המרחב והזמן - הופיעו יש מאין באותה נקודה סינגולרית.

כלומר, המדע טוען שמאז "המפץ הגדול", נוצר חוק שימור החומר יחד עם החומר. אך לפני המפץ הגדול לא היו חוקי טבע כמו שלא היה חומר ואנרגיה.

זה משיב לשאלתך. אלוקים יצר את היקום יש מאין, וקבע בו את חוק שימור החומר.

המדע הוכיח שאפילו ברגע זה קיימת חוקיות בטבע, שבלעדיה היה היקום חוזר לתוהו ובוהו. אך אין כל סיבה רציונלית שתחייב את פעילותם התמידית של חוקי הטבע, מכאן מוכח שישנה שליטה אלוקית על היקום אפילו ברגע זה, השולט בחוקים ומחייה אותם בבחינת "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית". בלעדי השגחתו התמידית, לא היה דבר שיחייב את המשך הקיום והחוקיות שיש בעולם, והיקום פשוט היה חוזר לתוהו ובוהו, כפי שלהבדיל, תוכנה במחשב לא תמשיך לפעול ללא שיש אספקת חשמל קבועה.

אנו רואים שהטבע מתוכנן: אטומים, מולקולות, מחזור המים, האוזון, החמצן ועוד, הם כולם מערכות מורכבות ביותר מכל בחינה מתמטית. החוכמה שהתגלתה בטבע הינה עובדה מדעית שלא ניתנת להכחשה, וזוהי הוכחה לוגית לכך שקיים בורא אינטליגנטי אשר תכנן כל זאת, כי לא תיתכן חוכמה בלי חכם.

למעשה, כל דבר שאפשר לשאול עליו "למה הוא כך ולא אחרת?" מעיד על היותו מוגבל בידי כח אחר שקבע את גבולותיו. ללא המגביל, לא היה הדבר נשאר מוגבל. כל הגבלה היא בעצם אפשרות שיצאה אל הפועל בידי מגביל מתוך אפשרויות רבות (נתאר לעצמנו בדרך משל כוס זכוכית מלאה במים. הכוס נותנת צורה למים, ובלעדי הכוס המגבילה את המים, היו המים נשפכים לכל עבר ומאבדים את צורתם). לכן נשאלות השאלות, מדוע היקום שלנו מוגבל לכמות מסויימת של חומר ואנרגיה, להתנהגות מסויימת מאוד של החומר, שהרי אפילו המרחב והזמן מוגבלים. שאלות אלו מחייבות את המסקנה שיש מגביל שקדם להם, וקבע את צורתם ואת גבולותיהם. אך אם היקום כולו מוגבל, אז נשאלת השאלה, מהי המציאות האמיתית שניצבת מאחורי כל מציאות אחרת?
ובכן, המציאות היחידה שלא צריכה סיבה ומגביל, יכולה להיות אך ורק מציאות שאין בה אף גבולות כלל: מי שאינו חומר ואינו תלוי במרחב, כלומר אינסופי; ואין בו חילוק והפרדה המגבילים אותו, ולכן הוא אחד מוחלט; ואינו תלוי בזמן ושינוי, כלומר הוא נצחי ללא התחלה וללא סוף, ולכן נמצא בכל מקום ובכל זמן; ואינו מוגבל ברמת האינטליגנציה והידיעה שלו, כלומר יודע הכל ונמצא בכל, ובמילה אחת: אלוקים. מכיוון שאלוקים אינו מוגבל לאף תכונה והגבלה, אז לא ניתן לשאול עליו "מדוע הוא כך ולא אחרת".
אלוקים הוא איפוא המציאות היחידה שחייבת להיות קיימת בכל מצב ומאחורי כל מציאות אפשרית אחרת. ומכאן ההוכחה הפילוסופית הגדולה ביותר, שאלוקים הוא האינסוף, הוא שורש המציאות וסיבת כל הסיבות, והינו המציאות האמיתית שמקיימת אותנו.
וכמו שסיכם הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פרק א): "יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון.  והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו... הוא לבדו האמת, ואין לאחר אמת כאמיתו. והוא שהתורה אומרת "אין עוד מלבדו", כלומר אין שם מצוי אמת מלבדו כמותו".

חפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית", וקרא חוברת מחזקת באמונה.

בברכה,

דניאל בלס