האם כלה ביום חופתה צריכה לצום?

שלום וברכה

התשובה היא, כי העניין תלוי במנהגים, וכל כלה נוהגת כפי מנהג קהילתה. אני מצרף בזה קיצור שינויי המנהגים בין הקהילות מנהג תענית החתן ביום חופתו הראשון בחכמי אשכנז שהזכיר מנהג התענית ביום החופה הוא רבינו אלעזר רוקח מגרמיזא בספרו הרוקח (סי` שנג) וזה לשונו: "מתענים החתנים עד לאחר הברכה", עכ"ל, ומדבריו מבואר שאך החתנים היו נוהגים להתענות, ולא הזכיר מנהג תענית הכלה, וכן הוא בשאר בראשונים שהביאו מנהג זה וכלשון רבינו שמשון ב"ר צדוק, תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג, בספרו תשב"ץ קטן (סי` תסה) וז"ל:

"וכמו שהתענו בו ישראל כמו כן החתן מתענה", וכן מתבאר מדברי רבינו ישראל ב"ר חיים מברונא בספרו שו"ת מהר"י מברונא (סימן צג) שכתב וז"ל: "נשאלתי אם חתן רשאי לאכול ביום חופתו, והשבתי, כבר פשוט המנהג בכל ישראל דלא יאכל עד שיצא מחופתו", ולא הזכיר כלל תענית הכלה, וכן עולה מדברי רבינו ישראל בן פתחיה איסרליין בספרו תרומת הדשן (סימן קנז) שדן אך ורק לענין מנהג החתן להתענות ביום חופתו.

מנהג תענית הכלה ביום חופתה אולם בתקופה מאוחרת יותר כבר נזכר שהמנהג פשוט בכל ישראל שגם הכלה מתענה ביום כניסתה לחופה, וכפי שבא מבואר על ידי רבינו משה מינץ בספרו שו"ת מהר"ם מינץ (סי` קט) וז"ל: "ונהגו החתן והכלה להתענות ביום הנישואים עד אחר הברכה", וכן כתב הגה"ק רבי ישעיה הלוי זצוק"ל בספרו הק` שני לוחות הברית (שער האותיות - עמק ברכה אות ע) וז"ל: "וצריכין החתן והכלה להתקדש עצמן במאוד מאוד בהכנסם לחופה, ...על כן יעשו תשובה ביום קודם החופה, כי נהגו בכל ישראל שמתענין", וכן סמך ידו על המנהג רבינו משה איסרליש - הרמ"א בהגהותיו לשו"ע (אה"ע סימן סא סעיף א) וז"ל: "ונהגו שהחתן והכלה מתענין ביום חופתן", ומכאן ואילך, נעשה הדבר תקנה קבועה בכל קהילות ישראל היוצאים ביד רמ"א, וכן נזכר הדבר על ידי רבי יוזפא שמש זצ"ל בספרו מנהגים דק"ק וורמיישא (עמוד כח): "מנהג שהחתן והכלה, בין שהוא בחור ובתולה, ובין שהוא אלמן שנושא אלמנה, מתענין ביום החופה, אף אם הוא בראש חודש [ראה לקמן, ובוורמייזא לא היו משלימין התענית, ובכה"ג לא נהגו לאסור תענית בר"ח, וכמנהג וורמייזא הידוע שהיו מתענים תענית ציבור בראש חודש סיון על הגזירה שהיה אז, כיון שלא היו משלימים], וביום שאין אומרים בו תחנון".

מנהג קצת קהילות הספרדים ומה פלאי הדבר שמנהג זה עם שרבו פארותיו מאוד, וגמרו אחריו ראשונים ואחרונים את ההלל בטעמים נפלאים, מ"מ בכמה קהילות גדולות מארצות המזרח לא רק שלא נהגו להתענות, אלא אף קראו תיגר על מנהג זה, ומנעו את החפצים להתענות מלהתענות, וטענתם בפיהם כי לא נאה ולא יאה ביום שמחה ומועד כיום כניסה לחופה לקבוע בו תענית, וכמו שהעיד על מנהג עיר קושטא הגאון רבי חיים בנבנשתי זצ"ל בספרו כנסת הגדולה (או"ח סי` תקנט בהגהות בית יוסף) שבעיר קושטנטינא הוא מקום שנהגו שלא להתענות ביום הנישואין, וכן כתב הגאון רבי זצ"ל בספר חינא וחיסדא (ח"א דף קיח ע"א) על מנהג עירו איזמיר שלא נהגו להתענות.

רבבות אלפי ישראל נוהגין להתענות ביום החתונה אולם בהרבה קהילות מן הספרדים נמשכו אחרי מנהג אשכנז בזה ונהגו בתענית זה, וכמו שכתב הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל בספרו ברכי יוסף (או"ח סי` תע סק"ב) וז"ל: "ולי ההדיוט נראה דמאחר דבני אשכנז ופולין רבבות אלפי ישראל נוהגין להתענות ביום החתונה, וכמה עיירות משאר גלילות רהטי אבתרייהו במנהג זה, אם ירצה [הבכור שנושא אשה בערב הפסח] להחמיר ולהתענות רשאי, ותבוא עליו ברכה...".

וכדברי הג"ר חיד"א שבכמה קהילות ספרד קיימו וקבלו מנהג אשכנז להתענות ביום כניסה לחופה, בירר אף הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל בספרו שדי חמד (מערכת חתן וכלה אות ד) שכן יש ללמוד מדברי הגאון רבי שלמה בן יצחק הלוי זצ"ל שהיה מקהילות הספרדים וכתב בספרו שו"ת מוהר"ש הלוי (או"ח סי` ב) בזה"ל: "מצינו רוב החתנים והכלות מתענים ביום הנישואין כדי שיתכפרו עוונותיהם", משמע שהמנהג הפשוט היה בקהילתו שהיו החתנים והכלות מתענים, וכן מדברי הרב כנסת הגדולה שציין מנהג עיר קושטא שלא להתענות משמע שבשאר קהילות ספרדים יש נוהגים בתענית זה.

תענית יום החופה רק להחתן לעומת זה יש מקהילות הספרדים שנהגו שהחתן בלבד מתענה, ולא הכלה, וכלשון הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבגדאד שכתב בספרו בן איש חי (שנה א` פרשת שופטים אות יג) וז"ל: "נוהגין שהחתן מתענה, יום שנכנס בו לחופה, מפני כי הנושא אשה נמחלים עונותיו, וצריך שיהיה עם זה זכות התענית גם כן, ועוד כדי שעל ידי התענית יהיה לו שברון לב, לקבלת התשובה יותר, ופה עירנו רבים נוהגים בכך, ודוקא החתן, אבל הכלות לא נהגו בכך, ולא נזדמן שום כלה מתענה קודם החופה כלל".

וכדברים הללו ביאר הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל בספרו שדי חמד (מערכת חתן וכלה אות ד) וז"ל: "בעיר הזו ראיתי בעדת הקירימיצאקים הי"ו שהחתנים בלבד מתענים ולא הכלות רק מיעוטא דמיעוטא, ואף שלא מצאתי בספרים מנהג זה הנחתים במנהגם". מזל טוב - מנשה ישראל