תורה ועבודה

שלום,
כבר שנתיים שאני יוצאת לדייטים וככל שעובר הזמן אני יותר ויותר לא יודעת מה אני מחפשת מבחינה דתית.
כשאני יוצאת עם בחורי ישיבות אז ישר עולות לי כל מיני דעות קדומות שאני ממש לא מצליחה להיפטר מהם, ולכן אני רואה את הבחור באור שלילי. וכשאני יוצאת עם סטודנטים או בחורים שעובדים אני מרגישה שאני ברמה רוחנית גבוהה מהם וכאילו אם אמשיך אם מישהו כזה אז אני ממש הורסת לעצמי ויש בי פחד שאחרי 120 אני אתחרט על זה.

אני מעריצה את התורה, היא מקור כל החוכמה, היא הדרך שבה אלוקים אומר לנו מה הוא רוצה ממנו ומי שלומד אותה אני בטוחה שהוא ניהיה יותר חכם ונבון
אני רוצה מישהו שיילמד אותה ויאהב אותה אבל חוששת ממעמד של אברך

אשמח לעצה מה כדאי לי לעשות

אלו הדעות שיש לי על אברכים:
• אני חושבת שמי שלא עובד על הכסף לא מספיק יודע להעריך אותו, שמעתי על אברכים שמשכנו את הדירה שקנו להם וסיכנו את הכסף שלבסוף נזרק לפח, בטוחה שאם הם היו עובדים על הכסף הם לא היו ממהרים לסכן אותו כך
• ‏אני חושבת שלהיות אברך יכול לגרום לפעמיים לבטלה שתביא לידי שעמום שמביא לידי חטא
• ‏אני חושבת שזה יכול לגרום לפרזיטיות כי הם לא צריכים לדאוג לכלום
• ‏אני חושבת שהם לא לוקחים אחריות לא על המצב כלכלי של הבית ולא על המצב התפקודי, אני מצפה ש-או שאני אהיה אחראית על המצב התפקודי לגמרי והוא יהיה אחראי על המצב הכלכלי לגמרי או ששתינו ביחד על שתיהם. לא מוכנה לשאת בעול שלא שייך לי!!
• ‏גם אם נחליף תפקידים, גם אם הוא יהיה האחראי הבילעדי על התיפקוד של הבית ואני יהיה אחראית על המצב הכלכלי, אני עדין חוששת שארגיש מעליו כאילו אני המפרנסת ולכן אני צריכה להחליט על הכל
• ‏אני לא בטוחה שיש מטרה בלשבת ללמוד כל היום, כי תכלס אנחנו מתפללים "ללמוד וללמד" וחוץ מזה שאולי יש ייעוד נוסף לאדם שהוא צריך לעשות, כמו כל מיני אנשים שהקימו ארגוני חסד ואז הם לא דווקא יושבים ולומדים כל היום...
• ‏אני חוששת שארגיש לא נעים עם כסף שמקבלים מהכולל כי זה כסף שאנשים נתנו לצדקה ואני כל פעם מבקשת בברכת המזון " ולא לידי מתנת בשר ודם..." וגם אם זה הסכם יששכר וזבולון עדין אני לא בטוחה שאצליח להרגיש בנוח עם כסף כזה

תודה רבה מראש