חברה והשקפה
עם מה אני מגיע לעולם האמת? המצות שלילא כראוי
- י"ב ניסן התש"פ
שאלה
פתאום יתברר לי שזה הכל בדיחה גרועה אחת. לזה קרואים תפילה? המלמולים שאני ממלמל תוך כדי מחשבות משוטטות? ומשתדך ךסיים מה שלא יקח לי הרבה זמן! עושה הכל מתוך הרגל כמצוות אנשים מלומדה כמו שעשיתי בכיתה ג בחיידר? מעביר עשרים דקות ביום בלימוד (שגם לא ממש כל יום. רק כשאני זוכר. וכמובן שלא בשעה קבועה אלא כשאני נזכר. אם אני נזכר. כך שאפילו ל"קבעת עיתים לתורה" לא אוכל לענות בצורה מספקת את הדעת) ובקשר ל"נשאת ונשת באמונה"? כמה גזל זמן על חשבון המעביד? ומה בקשר לשבת? הרי מבואר כי מי שלא לומד בהכרח נכשל. אז אני יכול להגיד שאני עושה קידוש ולא נוסע במכונית או לא מדליק אור. אבל האם לא נכשלתי בבורר כשהוצאתי את העצמות מהעוף במקום להוציא את העוף מהעצמות? וזה רק דוגמה. אדם יכול לשיר כל מילה חמישית "שומר שבת" תוך כדי עבירה ללא שימת לב.
תשובה
שלום וברכה
בוודאי שיש להשקיע ככל האפשר בעבודת התפילה מתוך פנימיות ולא כמצוות אנשים מלומדה בעלמא. יש לעבוד על כך שננסה לכוון יותר וראיתי על כך סיפור ומשל נפלא מהרב בידרמן מעשה באיש יהודי מתושבי עיה"ק ירושלים ת"ו שהוצרך אחד מבני ביתו לעבור בדחיפות 'ניתוח ' (אפעראצי"ע) בבית החולים 'הדסה ', החליט היהודי שלהצלחת הניתוח הוא חייב לדבר בטרם כל עם המנהל הראשי של הדסה – זה האיש אשר על פיו ישק כל דבר... אלא ש 'איש פשוט' הוא – כיצד יגיע לדבר עם הוד כבוד מעלת המנהל הגדול , ע"כ רצה לבקש את טובתו של 'עסקן' הרפואה הרב אלימלך פירער שליט"א אשר יד וחלק לו בכל מערכות הרפואה בארה"ק (ובחו "ל) שידבר בעדו עם אותו מנהל דגול . אך הזמן העובר לא היה לטובת החולה על כן החל ליסע להדסה ברכבו ובכל הדרך ניסה להתקשר ע "י הפלא' עם הרב פירער ואף אחר שהתקשר עשרות פעמים לא עלה בידו לדבר עמו... והנה, על אם הדרך הראה לו אחד מנוסעי הדרכים בבקשת עזרה דחופה כי נתקלקל רכבו וכו', והנה בתחילה לא אבה להביט עליו, שהרי מי כמוהו עסוק עתה בחיפוש אחר אותו עסקן... אך לתדהמתו הנה לפניו עומד אותו מנהל בכבודו ובעצמו... וכבר אינו צריך לא את העסקן ולא את עוזריו ... כיו"ב , פעמים הרבה עומד האדם ב'תפילת שמונה עשרה', ומחשב, אוי, צריך אני לסדר בדחיפות ענין פלוני, לדבר עם עסקן פלוני, לרוץ לרופא אלמוני, להתחנן לפני בעל גמ "ח זה , במה אוכל להחניף לבעל הבנק, וכיצד אקנה את לבו של ... וכך משוטט במוחו ולבו בכל רחבי תבל ומלואה... מדוע לא יבין שבעת התפילה הוא כביכול כעומד לפני אותו 'מנהל ' בכבודו ובעצמו ... את החכם היועץ ומבין ימצא באתה חונן, את הרופא הגדול ימצא ברפאנו , שפע הפרנסה והעשירות מקורו בברך עלינו (וכבר לא יצטרך להחניף לאיש בעולם)... את 'שלום הבית' ימצא בשים שלום וכו
אבל חלילה לזלזל בתפילות שהאדם מתפלל אף אם אינם בכוונה ראויה. תפילה בלא כוונה היא אכן כגוף בלי נשמה אבל יש גוף ואת הגוף הזה אפשר להחיות ולתת בו רוח חיים על ידי תשובה ואף על יד תפילה אחרת שהאדם מכון בה כראוי וכמובאר בשם הבעש"ט על הפסוק ה' יספר בכתוב עמים שהכתיבה של אומות העולם היא משמאל לימין וכל פעם שהאדם מתפלל כותבים כביכול 0 וביום שהאדם מכון בתפילה כראוי כותבים את הסיפרה אחד ואת זה כותבים מימין לשמאל ואחר כך ה' קורא את זה משמאל לימין וזה הכוונה ה' יספור בכתוב עמים שכל התפילות יש להם עליה מהתפילה היא ונניח האדם שיהתפלל שש ימים ללא כוונה ונרשמו שש אפסים וביום השביעי כיוון בתפילתו הרי שיש לו כביכול מיליון תפילות.
כך גם שמירת השבת כל רגע ורגע שהאדם שומר ממה שהוא יודע שהוא צריך להישמר הוא זוכה לנחלת יעקב ולשפע הטוב היורד מהשבת. אם נכשלת בשוגג או במתעסק בחילול השבת חלילה אין זה פוגם בכל הדקות ששמרת בהם את השבת. גם כאן בוודאי על האדם ללמוד את הלכות השבת ולקיימים אבל יש לראות את שכר המצוה ואת הפסד החטא וכאשר ברור ששכר המצוה הוא גדול עד מאוד הרבה הרבה יותר מהפסד החטא ובפרט שהחטא שוגג ואונס וכיוצא בזה.
לסיכום בוודאי יש לשאוף להתקדם אבל לא לשכוח שכל מעשה קטן יש לו מעלה גדול המאוד ולהעריך את המצוות שאנחנו עושים ולעבוד על עצמינו להתקדם עוד ועוד אפילו פסיעה קטנטנה.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il