חברה והשקפה
המשכן ועבודה הקורבנות
- י"ח ניסן התש"פ
שאלה
שלום וברכה,
כשקראתי את הפרשות בחומשים שמות ויקרא עלו לי 3 שאלות בעניין המשכן ועבודה הקורבנות:
1) למה התורה כל כך מאריכה במלאכת המשכן, אני כל שנה קורא מחדש איך עשו את הפרכות, ואז איך שמו אותה ואיך עשו אותה כאילו התורה חוזרת על זה ועל כל עניין המידות והגדלים, זוהי תורה אלוקית אין ספק שהאריכות אינה לחינם, רציתי לדעת מה הסיבה לאריכות?
2) מה העניין בעבודת הקורבנות, יש אנשים שמסתכלים על הדבר הזה חלילה כמעשה מטורף: לקחת עוף, למלוק אותו עם הציפורן, להזות את דמו על המזבח, ולסחוט את דמו על יסוד המזבח, וכן שאר העבודות, זה נראה מאוד מוזר איך אפשר להסביר את זה?
3) במוסף אנחנו מתפללים שנחזור להקריב את עבודת הקורבנות, אני לא מרגיש רצון לכך, איך אוכל להגדיל את הרצון לכך?
תודה מראש
תשובה
לכבוד השואל,
סליחה על האיחור בתשובה.
1- בפרשת תרומה, ופרשת תצוה מבואר הציווי לעשיית המשכן, כליו ובגדי הכהונה. בפרשיות ויקהל ופקודי מבואר עשייתם למעשה, והקמת המשכן למעשה.
נכונים דבריך, שאריכות הדיבור על המשכן מראה לנו את חשיבותו. זהו נזר הקשר של הקב"ה עם הכלל ישראל, והקשר של הקב"ה עם הכלל ישראל זהו תכלית של קיום כל התורה.
ראה גם בהקדמת הרמב"ן הקדוש לפירושו לתורה, שכותב שכל האותיות שבתורה הם אבסולוטיות וכולן מצטרפים לשמות של הקב"ה. ואנו קבלנו את התורה בצירופו הנוכחי, ועל כל פנים כל האותיות הם יכולים לשוב ולהצטרף בדיוק לשמותיו הקדושים של הקב"ה.
2 - כל ענין הקרבנות צריך להבין שאנו עושים את רצונו יתברך אע"פ שמעצמינו לא היינו עושים כך. וכמו בכל בניית יחס, עושים מה שהזולת מבקש , מפני שזה חשוב בשבילו, ואז הוא עושה גם כן בשבילנו מפני שזה חשוב בשבילנו. לכן קיום ענין הקרבנות מראה על גודל אהבתינו בשבילו יתברך לעשות את רצונו, עד כדי הקריב נפש - ואע"פ שמעצמינו לא היינו עושים כן.
3 - תתכוין במוסף שרצונך לעבוד את השם שוב באופן שתרגיש את קרבתו יתברך הכי הרבה - שזה בבית המקדש.
בברכה,
הידברות
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il