חברה והשקפה
מדוע אישה אינה יורשת, על פי התורה?
- כ"ה ניסן התש"פ
שאלה
למה התורה בחרה מראש להוציא את האישה מהחלוקה בירושה? הרי ברור שהקדוש ברוך הוא אינו מקפח, אך שאלתי היא בעומקם של דברים, למה דרך מתנה וכו' ולא שווה בין שווים? ענין הנחלות מהעבר מובן, אך מה לגבי זמננו היום?
תשובה
שלום וברכה,
היהדות קובעת שהאשה לא חייבת לכלכל את בעלה, אך הגבר מחוייב לכלכל אותה.
הבעל מתחייב לדאוג לאשה לדירה ומזונות, ולפיכך ירושת אביו של הבעל - מפרנסת אותה (גם במותו של הבעל, ירושתו מכלכלת את אשתו). כלומר, האבות היו מורישים לבנים אשר מכלכלים את נשותיהם.
צריך לזכור שבימים עברו האשה היתה לרוב עקרת בית שעסוקה בטיפול במשפחתה, ולא יוצאת לשוק העבודה. רוב העבודות היו פיזיות (חקלאות, סחר בסחורות כבדות וכו'). גבר היה יכול להשיג עבודה פיזית קשה ולהתפרנס בכבוד, בעוד נשים היו מתקשות להשיג עבודה ועשויות להתדרדר לעוני מחפיר. לכן היה חשוב מאוד לדאוג לנשים.
מסיבה זו אשה היתה נכנסת תחת חסות בעלה, שהיה דואג לכל צרכיה החומריים (דירה, מזונות, לבוש, ואפילו תכשיטים; וכתובה במידה ומגרשה). עד היום ההלכה מחייבת את הבעל לכל אלה, וכל אשה יהודיה יכולה לבקש מבעלה להיות עקרת בית. עניין זה מתבטא גם ברכוש - אם הרכוש מועט הדבר יכול להוביל את האלמנה לחרפת רעב, אך כאשר היא נמצאת תחת חסותו של גבר (בעלה או בנה) הרי שמחובת ההלכה ידאגו לקיומה.
עם זאת לגבי ענייני ירושה, בימינו נוהגים האבות לחלק את רכושם שווה בין בניהם ובנותיהם, דבר שמונע מריבה וקפידות.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il