חברה והשקפה
מציאת התורה בימי יאשיהו
- כ"ו ניסן התש"פ
שאלה
שלום רב. רציתי לברר- האם ייתכן שהתורה נשכחה ח"ו כאשר יאשיהו מצא ספר תורה בבית המקדש? כי כבר כמה פעמים ראיתי שאנשים טוענים שזה מראה שהתורה אולי נשכחה במרוצת השנים ח"ו ויאשיהו מצא אותה בזמן מסוים.
אשמח לראות מה דעתכם על כך.
תודה.
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
התורה מעולם לא נשכחה מעם ישראל. הטענה ששמעת הינה טענה מסולפת של אתאיסטים ביוטיוב, ולא של מבקרי המקרא. אפילו מבקרי מקרא אינם טוענים שיאשיהו המציא את חג הפסח, אלא טוענים שהוא בסך הכל ריכז את הפולחן בירושלים. והראיות לכך נמצאות במקרא:
1. באותו ספר מלכים בדיוק שבו מסופר הסיפור על יאשיהו, מתואר לפני פחות מ-60 שנה לפני יאשיהו המלך חזקיה, שבדורו שמרו את כל התורה כולה. ובל נשכח את ימי דוד ושלמה - שחיו לפני יאשיהו. כך שבאותו ספר מלכים בדיוק מתוארים מלכי ישראל הקודמים, שבדורותיהם עם ישראל שמר את כל התורה באדיקות.
2. כמו כן במקרא כתוב במפורש שהפסח של יאשיהו היה מיוחד יותר, כי כל העם כולו עלה לירושלים לחגוג אותו בפאר הגדול, ולא נשארו בבתים שלהם. לכן נאמר שלא עשו פסח "כמוהו" ו"כפסח הזה", לשון המקרא נועד לפאר את הפסח ההמוני בימי יאשיהו:
"וְלֹא-נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל"
"לֹא-עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר-עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ"
3. באותו סיפור גם נאמר שהעם זכר את הפסח שנעשה בימי שמואל הנביא, כי לא עשו פסח כזה מפואר "מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא". כך שהכתוב עצמו מתייחס לחגיגת פסח מוקדמת יותר כנקודת התיחסות (reference point) לצורך דירוג טיב חגיגת הפסח של יאשיהו.
אז אל תאמין לאתאיסטים.
כמה עובדות שכדאי לדעת על ביקורת המקרא:
1. ביקורת המקרא נהגתה בידי גרמנים לפני השואה, בתקופה שבה המציאו את תורת הגזע נגד העם היהודי. ביקורת המקרא היתה נסיון נוסף לטעון שעם ישראל הוא עם של נוכלים ושקרנים.
2. ביקורת המקרא ננטשה בעשרים השנים האחרונות מעולם המדע - בשל מספר סיבות: האחת, כי עד עצם היום הזה לא נמצאה אפילו ראיה ארכיאולוגית אחת לתורת התעודות (כלומר, לא נמצאה אפילו תעודה אחת שתוכל לתמוך בטענה שהמקרא הורכב בתקופות שונות וכדו'). ושנית, מכיוון שאף מבקר מקרא לא הצליח עד היום לחלק את התורה לתעודות שונות, ועל כל נסיון שכזה ישנם אינספור מחלוקות בין מבקרי מקרא שונים על אותם מקורות עצמם בתורה. במילים אחרות, התורה לא באמת ניתנת לחלוקה שכזו. אפילו הנסיון לחלק את המקרא לפי השימוש בשמות (כמו א-לוהים, ה', וא-דוני) מוביל לכישלון, כי בפרקים רבים מופיעים כינויים שסותרים את ביקורת המקרא כמו "ה' הא-לוהים", "ה' א-דוני" וכדו'.
3. כיום אין מלמדים יותר את ביקורת המקרא באוניברסיטאות. היא ננטשה בידי המדע, וחוקרי מקרא בני ימינו מודים שלא ניתן לחלק את המקרא לתעודות.
4. למרות הנאמר, אתאיסטים רבים באינטרנט ובתקשורת מרשים לעצמם לתאר את ביקורת המקרא כתיאוריה ליגיטימית בקרב חוקרי מקרא, ומנסים לקדם תיאוריה עתיקה זו, שאבד עליה הכלח.
* * *
ולשורש הסוגיה: האם ניתן להמציא היסטוריה שקרית לעיני מיליונים?
יש הבדל מהותי בין היסטוריה של עם שלם, לבין סיפור אגדה:
1. סיפור אגדה - מספרים על יחידים. לדוגמה: מוחמד סיפר שמלאך ניגלה אליו במערה ונתן לו תורה. איך אפשר לדעת שזה אכן קרה? הרי חוץ ממנו אף אחד לא היה שם. אולי הוא דמיין, אולי הוא שיקר? לכן זהו רק סיפור, ולא היסטוריה. גם הנוצרים מספרים שהיו לישו רק תלמידים בודדים שהאמינו בו, ורק ארבעה אנשים שכתבו את הברית החדשה. אז איך אפשר להאמין להם? זהו לא יותר מסיפור, כי הוא מועבר על ידי יחידים אשר יכולים לטעות או לשקר.
2. לעומת זאת היסטוריה - מספר עם שלם שראה את הדברים בעצמו. לדוגמה: השואה. איך אפשר לדעת שזה אכן קרה? כי מיליוני אנשים באמת היו שם, ומיליוני ניצולי שואה סיפרו לילדיהם מה קרה בשואה, וכל העם הכריז על יום השואה לזיכרון המאורע ההיסטורי הנורא הזה. לכן זו היסטוריה, ולא סתם סיפור אגדה.
כל אירוע המוני שמעבירים מיליונים - הוא היסטוריה.
נא לשים לב לעובדה, שאין אף עם אחר בעולם שמתאר התגלות אלוקית בפני עם שלם, כי לא ניתן להמציא היסטוריה. אם היה ניתן להמציא אירוע שכזה, דתות רבות בעולם היו מספרות למאמיניהם כיצד נביאם עשו נסים אדירים בפני מיליוני אנשים.
כאשר עם שלם מעביר מדור לדור מאורעות היסטוריים כלל-לאומיים, לא ניתן להתכחש אליהם רציונלית.
מספיק ששני אנשים יטענו שהיה רצח, כדי שנאמין להם ונרשיע אדם. קל וחומר כאשר עם שלם טוען שהיה עד למאורעות אדירים, ומעביר את ההיסטוריה הזו לבניו ובני בניו - ואף חוגג חגים וימי זיכרון לזכרה.
את השואה זוכרים באמצעות רגע אחד של דומיה. אך תאר לך שהיו זוכרים את יום השואה, על ידי כך שהיו בונים מחנות בחצר הבית, וישנים בהם שבעה ימים, או אוכלים במשך שבוע לחם יבש ומצומק לזכר השואה. האם היה אז אדם המעז להכחיש את המאורע? האם יתכן שעם שלם יסכים לקבל על עצמו מנהגים קשים לזכר היסטוריה שלא היתה?
ובכל זאת עם ישראל חוגג את חג הסוכות מזה אלפי שנים, ובמשך שבוע אוכלים וישנים בסוכה. עם ישראל חוגג את חג הפסח במשך אלפי שנים, ובמשך שבוע לא נוגע בחמץ, ואוכל מצות, ומספר ביציאת מצרים כפי שסיפרו אבותיו ואבות אבותיו. האם ניתן להכחיש היסטוריה כה חזקה? אדם רציונלי לא יעשה זאת.
אדם רציונלי לא יכחיש היסטוריה של עם שלם ללא הוכחה חד-משמעית נגדה, ובפרט לאור העובדה שלא שמענו בעולם על עם שהמציא היסטוריה שלא היתה. לא שמענו על עם ששיקר לבניו, או על אומה שלמה שהצליחו לשכנע אותה להאמין באירוע היסטורי שלא היה. שוב - לא ייתכן שרק עם ישראל "טיפש" או "שקרן". יש לשים לב לכך שהמוסלמים והנוצרים מאמינים בסיפוריהם של אנשים בודדים שסיפרו להם סיפורי התגלות אישיים, הם מאמינים - אך לא משקרים. האב הנוצרי והאב המוסלמי אינם משקרים לבניהם שכל אבותיהם חזו בנסים אדירים שהם לא ראו. כל הדתות הגדולות בעולם מבוססות על אמונה עיוורת באדם יחיד, אך לא על שקר המוני, לא על היסטוריה שקרית. כי על דבר שכזה לא שמענו מעודנו, שעם שלם ישקר לבניו, או שיצליחו לשכתב ולהמציא היסטוריה לעם שלם. וטירוף הדעת להאמין בתיאורית קונספירציה לאומית שכזו, והמאמין שבכך, גם יוכל להאמין שחייזרים פוצצו את מגדלי התאומים.
קרא בבקשה גם את שתי החוברות הבאות:
https://www.gorali.122.co.il/page1.htm
www.haemet.net/downloads/books/sipor_mozar.pdf
אשמח לעזור לך בכל שאלה.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il